עברית

"אתה יהודי?" פניתי אליו. "מה זה עניינך?!" השיב לי בהתרסה. "הנח לי, אינני מאמין בזה, אני הולך עכשיו לאכול ארוחת-בוקר"..

סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט על עפר ואבנים ולומר יש כאן מים! – כאלו הם שלוחי חב"ד

לאברהם אבינו יש יעד מוגדר – את שרה יקבור במערת המכפלה בה נטמנו כבר אדם וחוה • אחר כך נפנה אברהם לדאוג לנישואי בנו, יצחק • "שתה וגם גמליך אשקה" אומרת רבקה לעבד אליעזר שמבין מיד: זוהי כלתו של יצחק ..

עיניו של קרעפס נפערו בבעתה. שרירי פניו כמו התאבנו מתדהמה, אבל זה כבר היה מאוחר מדי… ■ סיפור גבורה על רבי יוסף יצחק מליובאוויטש

אך ראתה האישה את הרבי, פרצה בזעקה והתעלפה • לי אל תספרו סיפורים. זה היה הרבי – הוא ולא אחר"… • סיפור לרגל יום הולדת הרבי שלום דובער מליובאוויטש

כשהגיעה השמועה שיהודי אחד נתפס במערת המכפלה. מיד ידע האור החיים הקדוש שזהו רבי גרשון מקיטוב. ויבך מרה ומיאן להתנחם

שבת חיי שרה היא שבת חברון. אלפי אנשים מכל רחבי הארץ ישבתו בחברון וישתטחו על קבריהם של אבות האומה. אולי נקבל החלטה, לבקר בחברון לפחות עד שבת חיי שרה בשנה הבאה.

במהלך חיי הנישואין אנו ניצבים שוב ושוב בפני דילמות המבטאות את השונות שלנו. איך מוותרים בלי להיות ממורמרים? ויתור אמיתי ניתן ללמוד מרחל אמנו. רחל, בערב חתונתה,  ויתרה לאחותה לאה על מנת שלא תתבייש. היא מסרה לה את הסימנים שקבעו היא ויעקב אבינו, ובכך אפשרה לה להיכנס עמו לחופה (ולקחת לה את החתן…), מבלי לביישה. אך גדולה נוספת של רחל, הינה העובדה כי מעולם לא הזכירה זאת ללאה אחותה.

הסמל הנשגב ביותר למסירות-הנפש היהודית הוא 'עקידת-יצחק'. בכל עת שיהודים רוצים לעורר זכות-אבות, הם מזכירים בתפילה את מסירות-נפשו של אברהם-אבינו שהיה מוכן לעקוד את בנו-יחידו. על נסיון העקידה..

ערב שבת. בתי היהודים בעיירה הקטנה לובשים תכונה של הכנות לשבת. ריח תבשילים נודף מכל עבר. ילדים וילדות לבושים בבגדי השבת, מצפים לשעה שבה יצעדו