מעשה שהיה

כשהגיע לעיר-הקודש לא פנה לאכסניה. הוא שם מיד את פעמיו אל הכותל המערבי. השעה הייתה שעת לילה. ר' אברהם החל לשפוך את תחינתו לפני הקב"ה, מתוך בכיות רמות וזעקות קורעות-לב, עד שאפסו כוחותיו..

פסק הרופא …

"…דיויד פרץ בבכי: "רבי, אתן כמה שתרצה…" ושוב אמר הרבי: "שמור על השבת ואז תהיה בתך בריאה! עוד תזכה לראות ממנה דור ישרים מבורך!" • בדרכו הביתה לא חשב כלל לשמור על הדברים, אלא שדמותו של הרבי לא משה מנגד עיניו. סוף כל סוף, זהו האדם הראשון אותו פגש בחייו, שלא התעניין כלל בכספו…" • ישראל הלוי מגיש: רפואה בזכות שמירת שבת

פתאום נראה לעיניהם השוטר, רכוב על סוסו. הכול זזו לצדדים כדי לפנות מעבר לו ולסוסו. הביט השוטר בכולם בשחצנות והרוע ניבט מעיניו. או-אז הבחין בבעש"ט ובחבורת היהודים שהקיפה אותו. המחזה הוציאו משלוותו. בחימה שפוכה התקרב אליהם ובתנועה חדה הצליף במגלבו על ראשי החבורה. ההצלפה פגעה בכובעו של הבעש"ט. רק בנס לא פגע המגלב בפניו…

בעת הברכה היו עיניו עצומות בדבקות, וכשפקח אותן בסיום הברכה, ראה לתדהמתו כי הסנדלר נעלם ואיננו..

"והבאר עדיין מוסיפה לתת שפע של מים טובים וזכים כמאז?". "כן! כן!", השיב הכפרי, שכמעט בלע את לשונו מרוב תדהמה..