מיכאל אבי יונה 2/4
054-3182770
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
"בסמיכות למושב יש מעיין, ולידו שוכן אחד המפעלים. עם סיום העבודה, בשעה חמש אחר הצהריים, יעמוד הבעל בשער המפעל וימנה את העובדים היוצאים ממנו אחד- אחד. לכשיגיע לעובד העשירי – ילך אחריו…"
"המסוק חג כמה פעמים מעל השטח, מחפש מקום מינחת. דיונות החול לא היוו מטרה קלה למשימה זו, אך הטייס לא אמר נואש ונחת לא הרחק מאתנו, מעלה בעקבותיו ענן אבק ענקי .. " • הרב ישראל הלפרין ממחיש איך הרבי איתנו – בכל מקום
כשהסכנה גברה, ברחו מהעיר ומצאו מקלט במערה • לפתע. באורח פלא, צמחו בפתח המערה עצי חרובים ואף מעיין מים חיים החל מפכה ליד המערה
כשהתקרבתי חשכו עיני: במקום חנות ניצבה לה חורבה שעשן שחור מיתמר ממנה. קבוצת ניאו-נאצים ביצעה פוגרום. פך אחד של נפט וגפרור ומהחנות הגדולה לא נשאר כל זכר • והנה, יום בהיר אחד, פוגש הוא את פנינה: דוחפת לפניה עגלת תינוקות ולצידה צועד גבר לא מוכר…
לפתע נראתה עגלת הסוחרים שבה לעבר הבית. עצרו הסוסים בצניפה ורגליהם העלו ענן אבק. "מסכימים אנו, מסכימים!"
מאות רופאי עיניים מכל העולם גדשו את אולם הוועידות המרכזי של הכינוס. הוא חש דריכות והתרגשות כשעלה לבמה. למשמע הצהרתו השתררה באולם דממה מוחלטת…
לפתע נגשה האלמנה הנסערת אל המיטה ובבכי קורע-לב פנתה אל בעלה הנפטר: "זוכר אתה, דוד, כיצד חילקנו בינינו את שכר המצווה של שקי הגניזה?
"תנו לי לנסות לעשות משהו!" התחנן הפרמדיק. "אם אתה רוצה מאוד לעשות משהו, קח את הסדין הלבן וכסה את הגופה", קבעו
בכוחותיו האחרונים קם היהודי על רגליו ובשתי ידיו המלאות בוץ דחף בחוזקה את החייל ולכלך את מדיו. בכך חרץ את גורלו.
"שמע רבי, הנה לך 3 רובלים, ברך את ילדיי – על עצמי אני מוותרת…" ■ הרים רבי יצחק את עיניו ופנה לבורא העולם…
