מעשה שהיה

"נשארתי עומד ברחוב נבוך ואובד-עצות. לאן אלך עכשיו? באותו רגע נשאתי את עיניי לשמים ובלב שבור התפללתי וביקשתי מהקב"ה שיעזור לי להיחלץ מהמצוקה שנקלעתי אליה."

"מכתת אני רגליי לשם מצוות פדיון-שבויים", חלפה המחשבה, "והנה כאן לנגד עיניי ציפורי דרור שבויות…"

משמשו של הרבי, הירש, רץ במהירות לעבר החלון הסגור. הוא פרץ את החלון, העיף מבט פנימה וזעקה נמלטה מפיו: "הם שוכבים מעולפים!". החדר היה אפוף עשן וזוג הזקנים נראו חסרי רוח-חיים. נותרו רגעים אחדים עד שהאש תגיע גם לשם.

הלה הביט באיגרת והתפעל מהשינוי שנעשה ביד אמן. אילולא זכר את אשר נכתב בה בתחילה, לא היה מבחין כלל בשינוי. רבי שושן שינה שתי מלים: במקום "ביום שישי הבא" כתב רבי שושן "ביום ראש-החודש הבא"..

פקעה סבלנותה של האשה. היא נטלה את המטבעות משולחנו של הרבי, שלשלה אותם לכיסה ואמרה לבעלה: "בוא נחזור הביתה.. אלוקים כבר יעזור לנו!"