עברית

הקב"ה נתן לנו את כל האפשרויות ליהפך ממדינה קטנה ומאויימת למעצמה אזורית, שהייתה יכולה להרתיע את כל אויביה ולהבטיח לבניה שקט וביטחון

אחד מאמצעי המודיעין הבסיסיים היא מלאכת התצפיתנות. ברמת המקרו זה חיילות היושבות בעקשנות חיובית הראויה לצל"ש מול מסכי מחשב הסורקים כל פיסת קרקע ואמורים לזהות כל תנועה חשודה.. ומה ברמת המיקרו?

דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב כזה האדם זמין ליכולות שליפה של כל כשרון ואופציה אפשרית, בכל נקודת זמן באופן מיידי, וללא צורך בחשיבה מיותרת ומסורבלת.

ניגונו של האדמו"ר הזקן על המילים "קול דודי דופק, פתחי לי .." אשר די לשמוע אותו ולהרגיש איך הוא נוגע בעצם הנשמה..

מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד "מוזיקלי"… בכל זאת יש בשופר שאין בשום "כלי נגינה" אחר?!

התורה היא זו ששמרה על הצביון הייחודי שלנו בכל הדורות. מהארץ גורשנו, על השפה גם כן לא כל כך שמרנו ובכל תפוצה שוחחנו בשפה שונה – אך התורה הייתה ונותרה תמיד מנת חלקנו

ישתו של הרבי יש בה שילוב מיוחד במינו של רכוּת ונוקשות, פתיחות וקביעת גבולות, אהבה ונחישות. זה שביל זהב שנסלל בקפידה

אנשים רבים חווים נפילות רגשיות כתוצאה מאירועים או מתשובות שליליות שהם מקבלים, או שסתם קמו בבוקר בלי מצב רוח – האם יש מתג שאפשר לסובב אותו ולשמור על מוראל גבוה? ואולי אפילו להישאר שמח?

בראיון לערוץ 20 סיפר לוחם גולני סמ"ר טל קידר על החוויות מהמסע המרגש למיאמי של מצוייני צה"ל, שנפצעו ב"צוק איתן", כשבסיומו ביקרו באוהל הק' ונשאו תפילה לרפואתם השלימה

מוצאי חג השבועות – ז' סיון תשמ"ז. הרבי מליובאויטש עורך הבדלה בסיומה של ההתוועדות ולאחריה מחלק 'כוס של ברכה', כשהחסידים שרים שיר מתאים לקריאתו של