עברית

כולנו רוצים להיות ראויים לבונוסים האלוקיים. כולנו מעוניינים שאת המתנות שמעניק לנו הקדוש-ברוך-הוא לא נקבל כעניים ממש בפתח, אלא שנרגיש, לפחות חלקית, שעשינו משהו להיות ראויים להן

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.. זהו הציווי האלוקי הראשון ליהודי הראשון, אברהם אבינו.. האם לא היינו מצפים שיהיה משהו קצת יותר רציני מאשר ציווי על מעבר דירה? ואם כבר הוא מצווה עליו לעבור דירה שיספר לו קצת על הסביבה החדשה, על המקום שאליו הוא הולך להגיע, על השכנים שיהיו לו ובמקום זה כל הציווי עוסק רק במקום שממנו הוא יוצא?

תמצית ההוויה היהודית – היכולת להתעלות מעל כל המגבלות הטבעיות ולדבוק בבורא בכל נימי הנפש

בליל ו’ מרחשוון תשנ"ב (13 באוקטובר 1991) הרב הראשי לישראל ה’ראשון לציון’ – הרב מרדכי אליהו הגיע לביקור המפורסם אצל הרבי, היה זה ביקורו האחרון אצל הרבי.

חודשי השנה משולים לקרונות הרכבת שאת כולם מוביל הקטר, הלא הוא חודש תשרי, ממנו אנו שואבים כוחות רוחניים למשך כל השנה. מהו ה"שלל" הרוחני שהרווחנו ב"יריד" החגים בחודש האחרון?

בפשטות, היה המבול עונש על חטאי העולם. אולם תורת החסידות מגלה בו משמעויות עמוקות יותר, הקשורות להכנת העולם למתן-התורה ואף לגאולה העתידה.

שקטו הסערות נרגעו הרוחות, נכנסנו למן מרירות שכזו, מה שנקרא "השגרה". חודש מרחשוון שמיד לאחרי החגים, נכנסים אנו לתקופת השגרה.. טוב או לא טוב?

לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה. המשימה האמיתית מתחילה עכשיו

המבול טיהר את הארץ ויצר עולם טוב לאין-ערוך מזה שהיה קודם לכן.. המדרש אומר, שנח "ראה עולם חדש". ובסיכומו של דבר, היו מי המבול "מי נח", מים שהביאו מנוחה לעולם.

כשנכנסים לתיבה – למסגרת של אמונה ובטחון – אפשר לעבור את המבול של צרות הגלות בשלום. אך אל לנו להסתפק בתיבה שלנו, אסור להישאר אדישים מול אסונו של הזולת..