עברית

ה' בטבת – היום בו "דידן נצח" (= אנחנו ניצחנו) באופן גלוי, לעיני כל העמים בבית-המשפט הפדרלי בפרשיה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנים תשמ"ה (1984) – תשמ"ז (1987) כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מספריית חב"ד העולמית

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך … הם – אזרחי חוץ, מואשמים בעבירה על חוק הממשל המצרי. משמעות אקטואלית-חינוכית מפרשת ויגש

שנתיים חולפות מאז השתחרר שר המשקים מבית הסוהר, ויוסף עדיין כלוא, על לא עוול בכפו. בוקר אחד, מתעורר פרעה מלך מצריים ורוחו נפעמת. בלילה חלם חלום מוזר..

לפתע נשמעו יריות. הם עזבו הכול בעגלה ונסו על נפשם. רק בנס לא נפגע איש. זה היה בליל הנר החמישי של חנוכה

אנו לא חוגגים את נצחון המכבים ונס פך השמן בשנת ג’ תקצ"ו – 165 לפני הספירה בלבד, חג החנוכה חייב להיות אקטואלי ובעל מסר ומשמעות לשנת ה'תשפ"ב – 2021

הפעם נעיף מבט במספר שמונה, אשר לו "מעמד" מיוחד לגבי חג החנוכה. במשך שמונה ימים נרות החנוכה מתווספים והולכים מיום ליום, עד שמגיעים לשמונה נרות

אתה מבין שיש לעלות שליבה בסולם אבל אין כוח. הראש מבין שיש להתקדם, אבל הלב רק רוצה קצת שקט • זווית אישית עם הרב זלמן וישצקי, שליח הרבי בבאזל שוויץ,

"איך האדמו"ר הזקן הצליח להכניס הקב"ה כל-כך גדול לתוך ספר כל-כך קטן?" שאל רבי זושא מאניפולי.. הלימוד בספר התניא שייך לכל אחד, וכל אחד ואחד יכול להוציא מספר התניא את "כל התשובות על כל השאלות", ויכול להוציא ממנו "עצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה".

נגנים בזמנים מיוחדים בלבד, כמו בחופה ובימי רצון מיוחדים. ניגון זה חובר על-ידי רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד. יש בניגון ארבעה חלקים (ומכאן שמו 'ארבע בבות'), המכוּונים כנגד ארבעת העולמות העליונים – אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, וכנגד ארבע אותיות שם הוי'ה. אדמו"רי חב"ד אמרו: "כששרים את הניגון הזה בטהרת הלב, לאחר הכנה ראויה – אפשר לפעול ישועה"