עברית

מדוע יש צורך בערי מקלט בביאת משיח? באמצעות סיפור מהמגיד ממזריטש נבין זאת..

החסידות מפנה את המבט לעבר הצד החיובי שבכל דבר. לא שאין היא מודעת למגרעות ולצדדים שליליים, אלא שהיא מבקשת לעקור את הרע על-ידי הגברת הטוב ובעיקר במיקוד על העתיד ועל ההחלטות הטובות..

את כל הקידמה חייבים לנצל למען התועלת האמיתית של העולם, ושל המין האנושי בפרט • אין סכנה גדולה יותר למין האנושי מאשר להפריד את הקידמה הטכנולוגית והמדעית מהמוסריות וההומניטריות האמיתיות, שמבוססות על סמכות אלוקית • הרבי כותב

גם לאדם יש סימני כשרות.. הם דרכי הפעולה, שבעזרתם האדם עצמו יכול לבדוק את עצמו ואת התנהלותו

בכל מערכות יחסים, ובפרט במערכת כה אינטימית וקרובה כמו בזוגיות – אין די בכך שאדם רק ממלא את חובותיו הבסיסיות ובזה לצאת ידי חובתו , אלא נדרש מהאדם לדעת לפנק ..

חיינו הקצרים מלאים התלבטויות בין טוב לרע, ואנו עדים לתופעה מעניינת: פעמים נדמה שרעיון או מעשה הוא טוב מאין כמוהו אולם לפתע אנו מגלים שיש לו גם מתנגדים הרוצים להרע • הפתרון – מפתיע

מגוון נושאים בפרשת ראה: החל מקידוש הארץ, נביא שקר, מסית ועיר הנדחת עובר דרך: מנהגי אבלות ומאכלות אסורות ועד למצוות סוציאליות • פרשת ראה מעובדת ללשון קלה וברורה

לפני 80 שנה בדיוק, בכ' מנחם-אב תש"ד, הגאון רבי לוי יצחק שניאורסון ע"ה – אביו של הרבי מליובאוויטש, נפטר בגלות בעודו מפיץ את היהדות ברוסיה הסובייטית. לפניכם הפקה מיוחדת שמספקת הצצה לסיפור חייו של ר’ לוי יצחק ע"ה

אחת הפעולות שנעשתה על המזבח ונחשבה כקרבן בפני עצמו היתה הנחת העצים ושריפתם על מקום המערכה. לכן שימשו עצי המערכה לא רק כאמצעי טכני לשריפת הקרבן אלא כחלק מהמשמעות הרוחנית של הקרבנות.

בזמן שבית המקדש היה קיים וניכרה יותר הקדושה האלוקית בעולם – היה קל יותר לקיים מצוות.. אך בזמן הגלות לא ניכרת הקדושה האלוקית בעולם. קיום המצוות רווי בקשיים וניסיונות גדולים, ואת הרווח הרוחני שבדבר קשה מאוד לזהות.