על הפרק

אין ספק שגידול משפחה ברוכת ילדים מחייב השקעת משאבים אנושיים וכלכליים גדולים יותר, אך דווקא בימינו יש מערכות תומכות, שמקילות את המעמסה מעל ההורים. לוּ הייתה המדינה משקיעה יותר במערכות אלה ולצד זה מטפחת את ערך הילודה, יכולנו להגדיל בנקל את האוכלוסייה היהודית באמצעות 'עלייה פנימית'. זו גישה יהודית חיובית להתמודדות עם הסכנה הדמוגרפית, בבחינת "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".

בנוסף לרובד החיצוני והפשוט, יש בכל סיפור שבתורה גם רובד פנימי ועמוק יותר. וכך גם בפרשתנו. יש גם משמעות רוחנית, והיא נצחית ואקטואלית גם לזמננו, לזה שבימי הרעב העניק יוסף לאחיו ומשפחותיהם מזון בשפע..

כבכל הצומות לא הצער והאבל הם העיקר, שהרי דיה הצרה שהייתה בשעתה. עיקר התענית ותכליתה לעורר לבבות ולפתוח דרכי תשובה. ידוע מאמר רז"ל כי "בכל דור שאין בית המקדש נבנה בימיו, מעלין עליו כאילו החריבו", לפי שבכוחו של כל דור לעורר עליו רחמי שמים. ובמה? בתיקון עוונות ראשונים. ולכן דוקא בימים אלו אנו עוסקים בהתעוררות רוחנית וקבלת החלטות טובות.

המצב היה עדין מאד. אחי יוסף עמדו בפני האשמה חסרת תקדים: גניבת גביע מבית המשנה למלך. מצב פוליטי מסובך … הם – אזרחי חוץ, מואשמים בעבירה על חוק הממשל המצרי. משמעות אקטואלית-חינוכית מפרשת ויגש

כשיעקב אבינו ומשפחתו מגיעים לעיר שכם נאמר "וַיִּחַן, אֶת-פְּנֵי הָעִיר". מבארים חז"ל, שיעקב הגיע סמוך לשכם ביום שישי אחר הצהרים, לפני כניסת השבת וסימן את מקום חנייתו, כדי לשער את השטח שיהיה מותר לו ולמשפחתו ללכת במהלך השבת, כדי לא לצאת מ'תחום שבת'. מהו השכר שקיבל יעקב על שמירת השבת ?

י"ט כסלו הוא חג גאולתו של האדמו"ר הזקן מיסד חסידות חב"ד ובעל התניא והשולחן ערוך רבי שניאור זלמן זצ"ל שנחוג מאות שנים בקרב חסידי חב"דבפרט והעולם היהודי בכלל – הנה סיפור המאסר והגאולה בקצרה.

יעקב ידע שבתורה שעתידה להינתן לבני ישראל, ישנו איסור מפורש לשאת 2 אחיות, כנאמר: "וְאִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ, לֹא תִקָּח" והוא הרי הקפיד מאוד לקיים את כל ציווי התורה, גם לפני שניתנה. בכל זאת הוא לא נמנע מלשאת גם את אחותה רחל!
מה גרם לו לקחתה למרות איסור התורה ?

האמת השלמה היא המחברת את כל הקצוות. שיטה שמצטמצמת רק לענייני רוח או לדברים ארציים בלבד, אינה יכולה להיות אמת שלמה. האמת חובקת את כל תחומי החיים, הרוחניים והגשמיים גם יחד. היא מדריכה את האדם בתחומים העדינים והרגישים ביותר בחיי הנפש, ובה-בשעה היא מעניקה השראה וכיווני-דרך לפעילות ארצית, גשמית ויום-יומית.

ב"סלנג" הישראלי נפוץ הביטוי "אני מת לעשות חיים"… אם אתה "מת" איך תקום לתחיה "לעשות חיים"? • בפרשת "חיי שרה" תתעורר השאלה: התורה מספרת לנו על "אחר המוות…" של שרה, וכל הסיפור נקרא בשם "חיי שרה"? • ישראל הלוי על ה"חיים שלאחר החיים".

יעקב ועשיו קיימים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. אלה שתי הנפשות שבתוכנו – הנפש האלוקית והנפש הבהמית. כל אחת מהן מושכת לכיוון אחר. הנפש האלוקית מנסה לדחוף אותנו לכיוון הרוחני, הערכי, הנצחי; ואילו הנפש הבהמית גוררת אותנו אל ההווה והחולף, אל הגשמי והרגעי.