על הפרק

הסמל הנשגב ביותר למסירות-הנפש היהודית הוא 'עקידת-יצחק'. בכל עת שיהודים רוצים לעורר זכות-אבות, הם מזכירים בתפילה את מסירות-נפשו של אברהם-אבינו שהיה מוכן לעקוד את בנו-יחידו. על נסיון העקידה..

אנחנו אוהבים להיות צודקים וגאים, לא חייבים דבר לאיש. עצם נכונותו של אדם לבוא לסליחות ולהרגיש שאינו בסדר – יש בה מידה רבה של היטהרות

אדם, אם נפגע פעם אחת וסלח, ואחר-כך פגעו בו שוב – יתקשה לסלוח שנית. אבל הקב"ה הוא אין-סופי, וגם מידת הסליחה והמחילה שלו אין-סופית

חיינו הקצרים מלאים התלבטויות בין טוב לרע, ואנו עדים לתופעה מעניינת: פעמים נדמה שרעיון או מעשה הוא טוב מאין כמוהו אולם לפתע אנו מגלים שיש לו גם מתנגדים הרוצים להרע • הפתרון – מפתיע

תשעה באב – יום האבל הלאומי של עם ישראל – יהפך בהמרה לששון ולשמחה – חמש הפורעניות שארעו לעם ישראל בתשעה באב ועל מנהגי היום בקצרה

כאותו בן מלך שמאז שאביו גרשו מביתו וכל שאיפתו ורצונו לחזור לבית המלוכה – אז יפתרו כל בעיותיו, כך הגלות היא שורש לכל הצרות העוברות על עמנו ולכן כל חפצנו ותפילותנו מתרכזות בצפייה לביאת המשיח ובנין בית-המקדש.

בימים אלו המזכירים את חורבן הבית והגלות אל לנו חלילה להתייאש, אלא להיפך, לדעת שעל-ידי "מסעי" – עליה ונסיעה – ניתן להפוך את הקערה על פיה..

כאשר יהודי עומד בנחישות על אמונתו, בכוחו לנצח גם אימפריה אדירה כמו רוסיה הסובייטית. בנקודה הזאת נזרע הניצחון של עם-ישראל על הקמים עליו

האם יש אפשרות להבין בהיגיון דברים שבאמונה? האם האמונה, מעצם הווייתה, ניתנת להוכחה באמצעות השכל? מתברר שנדרש שילוב בין שני הכוחות הגדולים הללו – השכל והאמונה