מעשה שהיה

יום אחד החל לפתע להרגיש דכדוך ומועקה. הוא ניסה להשיב את רוחו על-ידי טיול בחורשה שליד ביתו, אך המחשבות תקפוהו ביתר שאת.

בימים הבאים הִרבו ברוך ורעייתו לשמוע בסביבתם את המילה 'קללה'. קרובים ומכרים טענו באוזניהם כי קללה נוראה רובצת עליהם

חשבה רגע, ואחר כך אמרה בנימה רצינית "רגע, אתה ישראלי, נכון? כלומר… אתה יהודי, כן? אם כן, למה באת אלי? לכם היהודים יש רבי גדול בברוקלין שהכוחות שלו גדולים משלי אלפי פעמים, יותר מזה! הוא אף פעם לא טועה. למה שלא תלך אליו?"

מתפללי בית-הכנסת הגדול במוסקווה הכירו איש את רעהו. בכל פעם שהופיעו בבית-הכנסת 'פנים חדשות' היו המתפללים נדרכים ונוקטים משנה-זהירות. כל אורח נחשד מיד שהוא מרגל-חרש

"גנב! גנב שפל!", החל הסוחר לצעוק, "מרגע שראיתיו ידעתי כי נוכל הוא האיש שבא ללוות ממך כסף בערב החג!"