במערכות החיים ישנה אצל מרבית בני האדם שאיפה מתמדת להתקדם כל העת, לעשות ולהוכיח כדאיות למערכת. זה מתחיל ברצון האדם להוכיח לשני את ערכו האמיתי וממשיך לכל אורך שדרת החיים. שאפתנות לשמה, שאפתנות הממלאת את כל מהותו של העושה ואינה מותירה כל רושם של אמת בקרב קהל מקבלי השדר.
לעיתים אנשים מגיעים לגבהים בלתי סבירים, גבהים הגדולים עשרות מונים ממידתם הריאלית ורק טלטלה בלתי צפויה מאזנת אותם ומסייעת להם לשוב אל קרקע המציאות.
מספרים על עשיר גדול שכל דירתו תפקדה באוטומציה מלאה, הכול היה בה חשמלי, לא היה דבר אשר זז בה ללא קבלת פקודה חשמלית. דירתו הייתה ממוקמת בקומה החמישים ושמונה של מגדל דירות.
ויהי היום, הפסקת חשמל, הבית השתתק, כלום לא נע או זע בו. ובעל הבית אינו יכול לקרוא לאף אחד, כי הרי הכול חשמלי, אין גם קו טלפון. חיפש העשיר דרך כדי ליצור קשר עם העולם החיצון, אולם כל הדרכים חסומות בפניו. לפתע הוא מצא חלון הפונה אל הרחוב אשר נותר פתוח. הוא החל לזעוק לעזרה, הוא קיווה שהולכי הרגל ברחוב ישמעו את קריאותיו, אולם בשל המרחק הרב, לא נשמע קולו כלל ברחוב. חשב האיש בלבו, הרי עשיר גדול הנני, אשליך כמה חופני שטרות דולרים אל הרחוב, בוודאי ינסו האנשים להבין מהיכן נוחתים עליהם כל האוצרות. אלא שלא כך היה. כל עוברי האורח התכופפו , לקחו את השטרות והמשיכו בדרכם. מתוסכל, חיפש העשיר בביתו עד אשר מצא. הוא חפן בידו חופן אבני חצץ מאדנית הצמחים, ניגש אל החלון והחל משליך אחת אחת אל הרחוב. האנשים שהבנים קלעו בהם הרימו ראשם אל על כדי לאתר את משליך האבנים, או אז הוא נפנף להם בידיו וקרא לעזרה. כך הוא ניצל.
מסיפור זה אנו מפיקים את המסקנה כי כשטוב לנו, אין אנו מביטים למעלה ואומרים, תודה. כשכואב לנו, אנו ממהרים להרים עיניים למרום ולשאול ולהתחנן.
חשוב תמיד שנזכור כי כל הצלחה שלנו מקורה בבורא העולם, כל עשייה שלנו מגיעה ממקור הרחמים. אל לנו להתגאות ולהתנאות בדבר לא לנו, כל רכושנו, הן הרוחני והן הגשמי הינו מתנת בורא העולם.
לכן גם כשמצויים בעלייה, חשים ריח פסגות, חשוב לזכור מה למעלה ממך.
זה בהחלט טוב ואפילו טוב מאוד לשאוף ולהתקדם, אולם לא משום שהשכן התקדם, אלא מתוך הידיעה כי בכך אנו הופכים לכלים טובים וראויים יותר בהכנת העולם לקראת מילוי ייעודו העיקרי.
גם הדור הצעיר יקלוט מהר מאוד כי אין הוריו כה חומריים, הוא יפנים ערכיות וינתב את דרכו אל ההצלחה לא על חשבון הזולת. דור זה יצמח ויתפתח כראוי.
תחרות הינה דבר בריא, כשהתוצר מקדם מטרה ראויה לשמה ולא כשהיא מציאות בפני עצמה וללא כל אידיאל ראוי לשמו.
|
|
יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך'. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך. |
