he

היהודי שהניח תפילין ליד הדוכן ברחובה של עיר, לא שינה בהכרח את השקפת-עולמו ואת אורח-חייו. אולי עשה זאת מפני שלא היה נעים לו לסרב. האם יש ערך למצווה כזאת?

"לא אניח לכם לצאת מכאן עד אשר נזכה לברכה לילד!", אמר בעל האכסניה בהתרגשות לצדיק ה'סוחר' ♦ לימי הולדתו, פטירתו וגאולתו של רבי דובער מליובאוויטש

על השייכות בין חג הגאולה י"ט כסלו לחג-החנוכה שהם באותו שבוע השנה, וגם פנינים מרתקים לפרשה

בהסתכלות ארוכת טווח, גם לעלה הנושר מן הענף ישנו תהליך המשכי, על אף ניתוקו בהווה ממקור חיותו

לאחר הלוויה המתינו לה הוריו הכואבים. "ברצוננו להראות לך דבר מה", אמר אביו והוציא בזהירות מכיסו שתי פיסות נייר מהוהות "הם מצאו את זה על מארק כאשר הוא נהרג. חשבנו שאולי תזהי את זה."

לפני למעלה מעשור שנים ביקר פרופ' אבנר-חי שאקי ז"ל במוסדות חב"ד בדרום-אפריקה. מאוחר יותר, סיפר על החוויות מהביקור. ♦ "הביקור במקום השאיר בקרבי רושם עז שבל יימחה", אמר. "הייתי בהרבה מוסדות חב"ד, אבל לא העלתי על דעתי שבירכתי מדינה נידחה, בה היהדות נמצאת במצוקה קשה, אראה מקום פורח. הייתה זו הפתעה בלתי-רגילה" ♦ מוגש לרגל יום השנה לפטירת חבר-הכנסת ואיש שלימות העם והארץ.

כנראה שממציא החופש הגדול ניחן עדיין במעט חכמה לשמור על המצאתו בעילום שם. רק לדמיין מפגש שלו עם כמה הורים שאני מכיר מקרוב…