אודליה מימון

לפָנים שלנו יש כוח אדיר. וכדאי להיות מודעים לכך. להשתמש בכוח הזה באופן החיובי עד כמה שאפשר. נאיר פָנים באופן מודע זה לזה. ובכך נשנה ונחזק את התחושות החיובית שבפנים. וגם כלפי אלו שקצת קשה לנו מולם..

לאחרונה עוברים עלי ימים מאוד עמוסים. אמנם זה נכון שבדרך כלל החיים שלנו עמוסים, אך יש תקופות, שבועות או ימים, שמתמלאים לפתע במטלות לא צפויות, באירועים שדרושים התייחסות דחופה, וכך, גם הזמן שידעת ותכננת שיש לך… נעלם לפתע.

דווקא כעת, בימי אלול, בזמן של התבוננות וחשבון נפש, חשוב לזכור את זה. להתבונן על עצמנו בעין טובה, ולזכור שגם אם נראה לנו שאנו "תקועים" באותה נקודה, זה רק נדמה. אולי מדובר על  אותו הציר, אך אנו במקום אחר, גבוה יותר. צמחנו. התפתחנו. וכעת נדרש מאתנו לעלות עוד שלב בסולם של החיים.

העולם שלנו מלא בכאב. אנשים הסובלים מייסורי נפש למיניהם, מכאבים של ייסורי גוף. צער על זוגיות מרוחקת, על בדידות, על קשיי פרנסה, על צער במשפחה,

אין לנו יכולת לשלוט בביקורת שנקבל. איננו יכולים לוודא מראש שכל ביקורת שנקבל תאמר בטון חם, אוהב ומפרגן. איננו יכולים להחליט מראש מי יגיד לנו ביקורת ומי לא. אך אנחנו כן יכולים לבחור את הדרך שבה אנו מתייחסים לביקורת.

כשהתעודה מגיעה לידנו, על מה אנחנו מסתכלים קודם? על הציון באנגלית, או על ההתנהגות? ובעיקר, ממה אנו מתפעלים יותר, ממילות ההערכה של המורה על המידות הטובות, או מהציון הגבוה בחשבון?

כולנו זקוקים לתחושה שמאמינים בנו, שרואים את הטוב שבנו, מעבר לכל נפילה או משבר. אך נדמה כי אלו הזקוקים יותר מכל לתחושת האמון שלנו כלפיהם – ילדנו.

בדור האינטנסיבי שלנו, נדמה שהלחץ והמתח הוא חלק מהתמודדות של כולנו כמעט. יש פעמים בהם הלחץ הוא דבר חיובי המקדם אותנו לעשות, לפעול ולהתאמץ. אך עם זאת יש פעמים לא מעטות בהם הלחצים, והחששות מאיימים עלינו, מגבילים ואף מביא לירידה בערך עצמי ולבלבול גדול. אז מה עושים עם הלחץ הזה?

הבן שלי, ילד בן 8, אמר לי אתמול בערב, שהוא לא אוהב את אמא. לא ידעתי מה לענות, והאמת שגם נלחצתי, ואמרתי לו, שאסור להגיד ככה. הבוקר הוא שוב אמר לי שהוא אוהב רק אותי… ושוב לא ידעתי איך להגיב! אשמח לקבל עצה מעשית".

פעמים רבות התבקשתי ונשאלתי – מתי תוכלי לכתוב משהו על דחיינות? אבל איכשהו תמיד דחיתי את זה. "אכתוב על זה לעלון הבא…אבל החלטתי… לעשות דוגמה אישית! כשכותבים על תופעת הדחיינות, צריך לכתוב על כך- והיום!