זוגיות ומשפחה

לפעמים מרוב מתיקות נדמה לנו כי היא נמוגה בענן של טעם צורב ובלתי נסבל. לכל אורך היממה עשויים אנו לפגוש דמויות ססגוניות יותר או פחות, כאלה אשר מנת חלקם אינה עולה בקנה אחד עם נקודת האמת המשוייכת לעולם התחושות.

יהודי פיקח אמר פעם: אנו צריכים ברכה שחג הפורים יהיה לא רק שמח אלא גם כשר, ושהפסח יהיה לא רק כשר אלא גם שמח…

עם גבור החריקות ומתוך אנחה כבדה מחלחלת ההכרה במוחו כי אב – בונה, אך אב גם הורס וכל מעשיו בספר נכתבים ● צא וראה כוחו של בניין אב

תופעת חדלות האישים בעת הצורך מביאה בכנפיה תופעות רבות של אי הבנה עד כדי פירוק תאים משפחתיים

מה עושים כדי להציב גבול ושתבין שמה שהיא עושה הוא לא בסדר ושהיא חייבת לכבד אותנו. מנסה לדבר איתה כל הזמן היא מבינה ואומרת סליחה ומתנצלת אבל אחרי שעה שוב זה קורה .

לפרוץ את המיצרים המדומים שנמצאים בתוכנו, לבנות את הפלטפורמה אשר עוזרת לנו להעיז לפרוץ את המיצרים והגבולות, ולהגיע למיקסום היכולות שלנו.

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.

הכוח להודות בטעות, הוא הכוח שמאפשר לנו להיות טובים יותר. ההכרה בשגיאה מאפשרת לנו להתעלות באמת. ואם כבר דיברנו על הרצון לשלמות, אין ספק כי הדרך לשם, מוכרחה לעבור דרך הלמידה והצמיחה מהשגיאות שלנו…

כשהציפור פורחת מהקן ♦ וגם: אינני עוסק בספרי קבלה ובמזלות