זוגיות ומשפחה

השוני בתפיסות עולם עשויה במרבית המקרים להוביל שני בני אדם אשר חוו חוויה זהה להתנתב אל עבר מסקנות שונות בתכלית.

פתגם אודסאי עתיק אומר "זה לא הכי נורא שצוחקים עליך, נורא יותר כשבוכים עליך . . ."

אף תיקון אינו ניכר ואף קרע אינו מותיר אחריו עקבות, כל זאת נכון עד לרגע ההכנסה להתנור, או אז הרכות של לפני דקותיים הופכת לנוקשות

אדיבות אינה מתחלפת לעולם ברכות המשדרת חוסר שדרה יציבה

קל ביותר להשתחרר ממטלות חשובות ככל שיהיו, די לו לאדם שלא יבצע אותן כהלכתן והוא משוחרר לחלוטין…

מערכת החינוך הכללית מתדרדרת. האלימות גוברת. האמון נסדק. המורים אינם זוכים להערכת התלמידים והוריהם. רפורמות צצות חדשות לבקרים, ובכל זאת המצב לא נראה כעומד להשתפר…

אנו צריכים להזכיר לעצמנו כל יום מחדש: הילד שנמצא תחת אחריותנו. בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, יש לנו אחריות על טיפוח הסביבה והענקת הערכים היסודיים, שילוו את הילד הזה לנצח נצחים.

חוקרים רבים ניסו למצוא סיבות לתופעה המדאיגה, כי לאחר החגים מספר הזוגות המבקשים להתגרש, עולה. איך זה קשור לחגים? לאורחים שמגיעים? לארוחות בהם שמבלים יחד? תאוריות והשערות רבות נאספות סביב נושא זה.

יש לי בעל הרפתקן. הוא אוהב לעשות דברים אתגריים, ובעיני אפילו מסוכנים.. מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם מצב כזה?