חינוך

היכולת המובנית של האדם להניע את עצמו אל עבר מטרות הנראות לו כמתאימות עבורו ולהשקפת עולמו מותנית לא במעט במינון המשוב החיובי אותו הוא קולט מסביבתו.

לפעמים מרוב מתיקות נדמה לנו כי היא נמוגה בענן של טעם צורב ובלתי נסבל. לכל אורך היממה עשויים אנו לפגוש דמויות ססגוניות יותר או פחות, כאלה אשר מנת חלקם אינה עולה בקנה אחד עם נקודת האמת המשוייכת לעולם התחושות.

אף תיקון אינו ניכר ואף קרע אינו מותיר אחריו עקבות, כל זאת נכון עד לרגע ההכנסה להתנור, או אז הרכות של לפני דקותיים הופכת לנוקשות

עם גבור החריקות ומתוך אנחה כבדה מחלחלת ההכרה במוחו כי אב – בונה, אך אב גם הורס וכל מעשיו בספר נכתבים ● צא וראה כוחו של בניין אב

קל ביותר להשתחרר ממטלות חשובות ככל שיהיו, די לו לאדם שלא יבצע אותן כהלכתן והוא משוחרר לחלוטין…

מערכת החינוך הכללית מתדרדרת. האלימות גוברת. האמון נסדק. המורים אינם זוכים להערכת התלמידים והוריהם. רפורמות צצות חדשות לבקרים, ובכל זאת המצב לא נראה כעומד להשתפר…

אנו צריכים להזכיר לעצמנו כל יום מחדש: הילד שנמצא תחת אחריותנו. בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, יש לנו אחריות על טיפוח הסביבה והענקת הערכים היסודיים, שילוו את הילד הזה לנצח נצחים.

הילדה שלי בת שנה וחצי עולה על השולחן זורקת את הבקבוק אחרי שהיא שותה או את הצלחת..

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.