בלוגים

איגור פכומוב ידע תמיד שלאמו – מרינה, יש שורשים יהודיים. משמעות מעשית לא הייתה לזה, אולי משום שאביו בוריס הוא נוצרי אדוק, שבהשפעתו התנצרה כל המשפחה • הרב לוי קמינצקי (טומסק, סיביר) מספר על התוכנית היחודית שמגלה כוכבים אבודים…

נדמה שאין לנו מונח נפוץ יותר בחיינו הזוכה ליותר המשגות, תיאורים ותשומת לב מהמושג אהבה. מדובר ברגש מורכב הן במאפייניו והן במושא כלפיו הוא מתבטא, שכמעט בלתי אפשרי להגדירו בצורה קולעת.

יש מיליון ישאלים שעברו לממ"ד, וכשמגיע אליהם או לחיילים צוות עידוד שמפזר כמה מילים של אמונה ותקווה – זו תחמושת של ממש במאבק על רוח העם..

לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוקי ואהבה פנימית לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר בזמנים ובמצבים מיוחדים אצל כל אחד, והציווי בתורה הוא לעורר את הניצוץ הזה ולהבעיר ממנו להבה

טוב.. אמנם שבועות כבר עבר, אבל על בלוג "חלבי" שכזה לא נוותר • "בשנה הראשונה לשליחותנו לסין רצינו לערוך לילדי הקהילה … "פסטיבל גלידה", רק שבשל המחסור בחלב .. במקום חלב איכותי וטעים השגנו כמות מצומצמת של חלב סויה .." • בלוג שליחות "כמעט חלבי" מסין הרחוקה

יום הולדת? = בלונים, ליצן, שקיות ממתקים ו…ילדים. עבורנו המבוגרים המשפט "עוד שנה ועוד שנה" קצת משבית את השמחה – אז מה יש לחגוג?

שאלתי את החיילים, "מי זה הקצין?" הוא קצת נחבא אל הכלים. הצביעו לי עליו. תפסתי אותו ואמרתי לו: "או תפילין, או חיבוק"! כמובן שגם הניח תפילין וגם קיבל חיבוק…

החיים מזמנים לחצים של גידול ילדים, ניהול משפחה ודאגה לפרנסה. אבל נזכור תמיד: העיסוקים החומריים הם רק תפוחי האדמה והשעועית.. הרוחניות היא החום..

אממה, מסתבר שבשביל תחושת שובע לא מספיק להזין את הגוף, יש להזין גם את העיניים, וה'מן' לא עשה את העבודה..