מיכאל אבי יונה 2/4
054-3182770
תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון
הוא החל מניח את התפילין. אולם אך הספיק להניח את "של יד", הסתובב החייל, היכה ודחף את הרבי באכזריות מכל המדרגות: "כשתשב שלושה-ארבעה ימים בצינוק, בחושך ואפילה, רפש וטיט, בין עכברים, אזי תבין כי כאן בשפולארקי אי אפשר לעשות בית כנסת של יהודים…" צעק בגסות
החקירה נסתיימה בשעת לילה מאוחרת, לא לפני שבסיומה אמר לולב לרבי: "בעוד 24 שעות תומת בירייה!" • למחרת, ניסה קומוניסט מפורסם להתערב לטובת הרבי, אך הושב ריקם ואמר לבתו של הרבי: "התפללי שאביך יישאר בחיים"…
את סעודת השבת הראשונה שלו בכלא ערך הרבי בפרוסת חלה וקצת מים קרים מהברז. הוא קידש על החלה ובירך את "המוציא" בקול רם ובניגון חב"די.
תחנת הרכבת של לנינגראד היתה מלאה עד אפס מקום. יהודים רבים ביקשו לנסוע עם הרבי, לפחות כמה תחנות, אך אנשי הגפ.או. מנעו זאת מהם. לבסוף הגיע הרכב בליווי משמר כבד של שוטרים בלשים וחיילים
לפתע נפתחה הדלת בכוח ולחדר פרצו שני צעירים לבושי אזרחית ובעקבותיהם חיילים מזויינים. "אנחנו נשלחנו על ידי הג.פ.או" – הכריז אחד משני הלבושים אזרחית – "האם גר כאן שניאורסון, הידוע כראבין מליובאוויטש"?
כל מי שנחשב אויב המשטר, היה צפוי למאסר, לגירוש או אף להוצאה להורג, בלי משפט ובלי כל "הודעה מוקדמת" • זו היתה, איפוא, תמונת המצב, כאשר מכונית הג.פ.או ובה הרבי, עשתה את דרכה אל בית הכלא המרכזי של לנינגראד, ה"שפולארקי".
הרבי הובל דרך פרוזדור ארוך, השרוי באפלה, אותה ממתנים נרות קטנים, הדולקים פה ושם. על כל כמה צעדים עומדים זקיפים חמורי-סבר, חמושים ברובה, חרב ופגיון-קוזקי ארוך. לרבי מזכירה התמונה משהו שלא מן העולם הזה, משהו כמו הכניסה לגיהינום.
