טיפים

  ה'דוגמא האישית' הוא כידוע, הכלל ראשון בחינוך. הילד, בפרט בגיל הרך, הוא ה"חקיין" הגדול ביותר עלי אדמות. ובעצם התנהגותו משקפת באיזשהוא מקום את התנהגותינו

  חום, אהבה ותשומת לב הינן 'מצרכים חיוניים' אצל הילדים. הם זקוקים להם כאויר לנשימה. אלא שאת המצרכים הללו לא קונים במכולת… כשאנו מעניקים לילד

נשב עם הילד וננסה להבין את מקור הבעיה. מה מפריע לו? אולי מישהו מציק לו בגן, ויתכן אף שהוא חושש מחלק מהמטלות בגן. נדע תמיד

ראשית נדאג שלא ליצור "חוקי התנהגות" כמו: 'הגדולים מוותרים לקטנים', או 'הקטנים לא מבינים אז מוותרים להם'. למרות הנטיה ל"הנחות" לאחים הקטנים, יש להציב להם