חינוך

רבות הן לאין ספור התקלות התקשורתיות בחיי היום יום של האדם, הצד המשמיע משוכנע כי כל העולם זורם איתו ועם מסריו, בעוד מהעבר השני עסוקים כל העת בעיקר בניחוש.

הם יחוללו מהומה רבתית עד שגם אבני הקיר יודו במחויבות קיומה של המסיבה ■ האם חדירה לרשות היחיד של הזולת היא אכן סיבה למסיבה?

אלה הם רגעיו של מנהיג, רגעים בהם עליו לדעת לשדר רוגע וסמכותיות אשר תשרה סביבו את התחושה כי הוא בוודאי יודע את אשר לפניו…

לעיתים נראית הרכבת בטרם נסיעה, כשהיא נוסעת מעט לאחור, ואז, בתנופה אדירה, פורץ הקטר ומושך בעוז את שרשרת הקרונות

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

יש בני אדם שאינם קשובים להלך הרוח הרווח סביבם ובמקום זאת הם מעדיפים להתכנס אל תוך דל"ת אמותיהם ללא כל ניסיון אמיתי לברר את מהלכי האירועים הסובבים אותם כך שמבחירה הם מעדיפים לחיות בבועה עצמאית המתבדלת מכל הקורה ביקום..

המצב הביטחוני מעורר תחושת חוסר ודאות ופחד המשתלטת על משפחות רבות. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא להיראות חזקים ואיתנים מול הילדים ולהרגיע אותם, אבל איך עושים את זה בפועל? ומה אומרים להם? כיצד מגיבים לפחדים של ילדים? או איך מתמודדים עם מצבי לחץ של ילדי ADHD?

לקבל ביקורת זה לא קל. עוד יותר כאשר מדובר בביקורת יומיומית. ואף יותר מכך, כאשר מדובר בביקורת מבן או בת הזוג…הניסיון הוא קשה מנשוא.