חינוך

כשמזהים תהליך עשייה הנראה ככפייתי המונע ממניעים עלומים שווה לבדוק את תנאי השטח

עוד פסגה ועוד פסגה ואף לא פסגה אחת ♦ כמה מילים על שיטת הכיבוש הצעירה

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר

הילד תמיד לוקח כספים מאחרים ותמיד ששואלים אותו, תמיד התשובה שלו, מצאתי או לקחתי מסבתא או דודה נתנה לי…

המצב הביטחוני מעורר תחושת חוסר ודאות ופחד המשתלטת על משפחות רבות. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא להיראות חזקים ואיתנים מול הילדים ולהרגיע אותם, אבל איך עושים את זה בפועל? ומה אומרים להם? כיצד מגיבים לפחדים של ילדים? או איך מתמודדים עם מצבי לחץ של ילדי ADHD?

"אשתי לא מרשה לי להיפגש עם חברים…" או "בעלי לא אוהב את חברה שלי". אלו תלונות שאנו שומעים לא פעם. מדוע הקשרים עם החברים, שעד החתונה היו לרוב פשוטים וטבעיים, הופכים להיות מורכבים ומחושבים?

גם בגיל שלושים (ו40, 60…) אפשר לשנות ולהשפיע על הדימוי העצמי שלנו. עם עבודה יומיות, ולעיתים עם אדם נוסף שיסייע לנו בתהליך, אפשר ליצור שינויים משמעותיים!

תראו לילדים כי האופטימיות הינה תוצר נגזר ובלתי נפרד של דרך חיים. גם כשהצומת פקוק ישנן דרכים רבות להיחלץ

ייתכן וכלתכם מעכלת אט אט את הקשר ביניכם ובין בנכם. לא כל אחד יודע לטוות נכון את הקשר המשפחתי מיד ברמה המיטבית