בלוגים

השבוע מציינים שנה לסיום מלחמת לבנון השניה • הרב מוני אנדר הצטרף אז ל"חוליית חסידים" שיצאו לעודד את חיילי צה"ל הגיבורים • "לא ייאמן איך אתם מצליחים למצוא אותנו בכל מקום. המזל שלנו הוא שהחיזבאללה לא עובד כמוכם…" סח לנו סרן צעיר מהשריון בחיוך …

ריבונו של עולם, הבט משמים וראה עמך בית ישראל! ראה מה זה אמא יהודיה, ורחמיה על בנה מחמדה!…

או אז, ברגעים הקריטיים האלו, מתברר יתרונו הגדול של האסטרטג המנוסה שהשקיע בשינון המילה 'אימא' לשעון המעורר הקטן…. "אשתי היקרה", אני מלמל מתוך שינה והתהפכות לצד שני "קומי, הילד קורא לך"….

"יהודים של הבעל שם טוב" אני קורא להם. יהודים פשוטים, שלא ידעו מה זו תפילה, אבל ליבם הגואה זעק 'אבינו מלכנו קבל ברחמים וברצון את תפילתנו'..

"השירה שפרצה מהלב של כולם היתה פשוט מדהימה הסתכלתי סביבי וכל כך התרגשתי לראות את התפילה האמיתית הזו של כולנו, את הנקודה היהודית הזו שכל כך מאחדת אותנו ומגלה לנו כמה עם ישראל חי ואף אחד לא יוכל לנצחנו בעז"ה." • שליח חב"ד בבנקוק בבלוג יחודי מימי המלחמה

הרגע הזה יקרה ביום ראשון הקרוב, בעיצומו של הבנקט היוקרתי, שיחתום את כינוס השלוחים העולמי של שלוחי חב"ד על פני הגלובוס.

מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד "מוזיקלי"… בכל זאת יש בשופר שאין בשום "כלי נגינה" אחר?!

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: "אולי נחזור הביתה?". ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה