אתרי חגים

אחד מרגעי השיא בהתוועדות המסורתית בכפר חב"ד הוא בעת מנגנים את הניגון "פדה בשלום". בפסוק זה בתהילים אחז אדמו"ר הזקן כאשר הודיעו לו על גאולתו

עדיין מהדהדים באוזניי קולות הבכי של כל הניצבים שם, בזמן התקיעות. באותה שעה לא היה לי ספק כי קולות התקיעה והיבבה הגיעו עד כיסא-הכבוד

שרה זמירה איזקס, חסידת חב"ד מ"אגודת הסופרים העבריים" בשיר מיוחד המבטא את פדיית הנשמה מהקשיים היומיומיים… לכבוד חג הגאולה

"חבילה אחת אתה מוכרח לקחת. זו חבילה ממשלתית חשובה ממוסקווה. היא מלאה בחותמות שעווה מכל צדדיה. קח עמך חבילה זו בלבד"….

ואז… לפתע יש רוח סערה. הכל מסביבנו רוקד, לא יציב, לא ברור. ושוב, אנחנו מעדיפים ללכת לישון. להתעלם. לעצום עיניים..

"גם אני יהודי הנני" .- אמר לשליחים המופתעים – "וגם אני מחבב את מצות ארבעת המינים. על כן אני מצטער מאד רבותי, אך האתרוג שלי אינו למכירה"

מרטיטים הם הרגעים בהם תוקעים בשופר • לתקיעות משמעות פנימית ועמוקה על פי תורת החסידות

"הגיע יום המשפט. היה זה בט"ו בשבט, סיכויי לזכות בדין נראו אפסיים לגמרי, אך הלכתי למשפט בלב קל כשבאופן בלתי-מוסבר אני שם את מבטחי בהבטחתו של הרבי • אינני יודע כיצד להסביר זאת, אך השופט שוכנע בכנות דבריי וזיכני בדין • נס שהתרחש בט"ו בשבט