חינוך

לעיתים נראית הרכבת בטרם נסיעה, כשהיא נוסעת מעט לאחור, ואז, בתנופה אדירה, פורץ הקטר ומושך בעוז את שרשרת הקרונות

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

יש בני אדם שאינם קשובים להלך הרוח הרווח סביבם ובמקום זאת הם מעדיפים להתכנס אל תוך דל"ת אמותיהם ללא כל ניסיון אמיתי לברר את מהלכי האירועים הסובבים אותם כך שמבחירה הם מעדיפים לחיות בבועה עצמאית המתבדלת מכל הקורה ביקום..

המצב הביטחוני מעורר תחושת חוסר ודאות ופחד המשתלטת על משפחות רבות. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא להיראות חזקים ואיתנים מול הילדים ולהרגיע אותם, אבל איך עושים את זה בפועל? ומה אומרים להם? כיצד מגיבים לפחדים של ילדים? או איך מתמודדים עם מצבי לחץ של ילדי ADHD?

לקבל ביקורת זה לא קל. עוד יותר כאשר מדובר בביקורת יומיומית. ואף יותר מכך, כאשר מדובר בביקורת מבן או בת הזוג…הניסיון הוא קשה מנשוא.

הראיה הנכונה חייבת להיות, מה יבנה טוב יותר את בנותיכם, הנסיעה או הלימודים

כמו לא כל התלמים מנביטים נבט בריא. לעיתים הדבר נתון בידיו האמונות של האיכר, אולם תמיד הדבר מוכתב ומופקד בידי שמים

שאלה:  ילדי בן שנתיים + 8 (בן יחיד) נכנס לגן לפני חודשיים ובמהלך החודש האחרון החל להכות את כל הילדים בגן בלי יוצא מן הכלל.

הסמכותיות לעיתים מפתה להביע משאלות בטונים בלתי ידידותיים בעליל. הורים רבים מידי אינם מוצאים את דרכם חזרה מפחד שחוסנם המעמדי יפגע