אודליה מימון

יש לי בעל הרפתקן. הוא אוהב לעשות דברים אתגריים, ובעיני אפילו מסוכנים.. מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם מצב כזה?

הכוח להודות בטעות, הוא הכוח שמאפשר לנו להיות טובים יותר. ההכרה בשגיאה מאפשרת לנו להתעלות באמת. ואם כבר דיברנו על הרצון לשלמות, אין ספק כי הדרך לשם, מוכרחה לעבור דרך הלמידה והצמיחה מהשגיאות שלנו…

חוקרים רבים ניסו למצוא סיבות לתופעה המדאיגה, כי לאחר החגים מספר הזוגות המבקשים להתגרש, עולה. איך זה קשור לחגים? לאורחים שמגיעים? לארוחות בהם שמבלים יחד? תאוריות והשערות רבות נאספות סביב נושא זה.

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.

מילים טובות- מגבירות רצון טוב. ומילים שליליות יוצרות את ההפך. כך שאם את רוצה שבעלך יתאמץ בשבילך- תכתבי לו מכתב חדש. ואם אתה רוצה שאשתך תאמין לאהבתך, תארגן מחדש את המינונים.

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.

תודה לאל אני אדם עם הרבה כישרונות, יש לי עבודה טובה, נדמה לי שאני גם אבא טוב ומשתדל להיות בעל טוב. למרות כל זאת אשתי לא מעריכה אותי!

גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?

חג הפסח שהסתיים זה עתה, הביא עימו מפגשים משפחתיים רבים ומגוונים. וגם במשפחות הכי טובות, המפגשים הללו עוררו והעלו לא פעם קשיים, התמודדויות, מורכבות, כעס, או להבדיל גם קרבה ושמחה גדולה מהחגיגה המשותפת.

"אשתי לא מרשה לי להיפגש עם חברים…" או "בעלי לא אוהב את חברה שלי". אלו תלונות שאנו שומעים לא פעם. מדוע הקשרים עם החברים, שעד החתונה היו לרוב פשוטים וטבעיים, הופכים להיות מורכבים ומחושבים?