חגי תשרי

יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. אנו, מצידנו, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.

הם נכנסים לבית הכנסת ביום הכיפורים, האחד בצעדים בטוחים ומשנהו בצעדים מהוססים • על שני סוגים של יום כיפור; ירושלמי ותל-אביבי

כשם שלעבודת הכוהן הגדול ביום-הכיפורים יש משקל מיוחד – כך גם למעשינו ביום-הכיפורים יש משקל מיוחד. החרטה והחזרה בתשובה ביום זה משפיעות הרבה יותר מאשר בכל יום

נוהגים ישראל לחלוק כבוד רב לספר התורה, קמים לכבודו כשמוציאים אותו מארון הקודש או כשמכניסים אותו ונוהגים לנשק אותו. על קדושתו ויחודו של הספר שהיווה את תוכנית הבריאה לעולמנו

עצם השמחה והביטחון בה' יש בהם להשפיע על המציאות, שהדברים הרעים אכן ייעלמו ויתגלה הטוב. נשמח בשמחת התורה, וה' יעזור שתהיה בליבנו שמחה כל השנה

כאשר תופס היהודי ב'עץ-חיים' של ספר-התורה וצועק 'שישו ושמחו בשמחת-תורה'. כל העולמות העלונים מקנאים בו

התפילה מזכירה לנו, כי אפילו לאנשים שהם "יושבי חושך וצלמוות" במובן רוחני, יש תקווה כאשר הם מודעים למצבם, מעריכים נכונה את מעמדם וחוזרים בתשובה שלימה אל ה'. או אז מראה להם הקב"ה את חסדו, שאפילו אם יש להם ולו רק מלאך טוב אחד, שנוצר כתוצאה ממעשיהם הטובים, מיד פודה אותם הבורא מרדת שחת ומשיבם אליו..

בתי הכנסת הפתוחים של חב"ד מזמינים את כל מי שרוצה לבוא להתפלל. גם אם אין לכם מקום תפילה קבוע, גם אם אתם לא מתמצאים בטקס התפילה, וגם אם אתם חשים אי נעימות ולא מכירים את בית הכנסת • בית כנסת פתוח, כשמו כן הוא – פתוח לכל יהודי באשר הוא • הדרכה צמודה, כיפות ומחזורים כבר במקום

תקיעת שופר היא המצווה המרכזית של ראש-השנה, אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת – אין תוקעים בשופר. התקיעה בשופר היא הכתרתנו את הקב"ה למלך על העולם – כיצד איפוא תהיה הכתרת הקב"ה למלך ללא תקיעת שופר?

אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות להציץ ב'ספרים' של מעלה, היינו רואים שם כבר לפני שנה את כל הטלטלות שחווה העולם כולו בשנה החולפת. • תפילות הימים הנוראים משקפות את הרובד הנסתר של אירועים ומהלכים. אם נדמה לנו כי אנחנו מנהלים את הדברים, ובידינו בלבד לקבוע מה יהיה. מתברר שמוקדי ההכרעה האמיתיים אינם מצויים כאן אלא למעלה.