לקבל ביקורת זה לא קל. עוד יותר כאשר מדובר בביקורת יומיומית. ואף יותר מכך, כאשר מדובר בביקורת מבן או בת הזוג. נדמה שדווקא בבית שלנו, מול בן הזוג, אנו חשופים ופגיעים הרבה יותר. לכן, כאשר בביתנו אנו חשים מותקפים ולא מוערכים, הניסיון הוא קשה מנשוא.
ובכל זאת, האם יש דרך? איך מתמודדים ולא נשברים? האם אפשר לחוש אהובים אל מול ביקורתית יומיומית כמעט?
****
אפתח בכמה מילים על ביקורת. הביקורת מחברת את האדם אל מה שחסר בו, היא נותנת את התחושה: "אתה לא מספיק…". אמנם כאשר הביקורת היא עניינת וכנה, ואינה נחוות כדבר שבשגרה, היא בהחלט יכולה לבנות ולסייע, אך כשהיא פוגשת אותנו תדיר, היא עלולה לחבל בתחושת הערך העצמי, ולפגוע בחוויה של האהבה.
הצורך העמוק ביותר של כולנו הוא להרגיש- שאנחנו טובים. וממילא, כאשר אדם נשוי לבן או בת זוג ששוב ושוב מזכירים לו, שהוא אינו טוב… זה קשה. ולהפך, כאשר אדם זוכה להינשא לאדם שמעצים ומדגיש את הטוב שלו- הוא יכול לגלות בעצמו עוצמות חדשות של טוב, של שמחה וכוחות חיוביים.
רבים כתבו מאמרים ומחקרים העוסקים בביקורתיות בזוגיות, אך רובם מתייחסים לאותו צד ביקורתי, ולהדרכות איך להימנע מביקורת, ומהם נזקיה. כעת ארצה להרחיב דווקא על ההתמודדות של הצד השני, הצד שחווה ביקורת, שמרגיש מואשם באופן תדיר.
איך מתמודדים מול בן/בת זוג ביקורתי?
ראשית אתחיל מההשפעות השליליות. האחת, כפי שציינתי קודם, זה פגיעה בערך העצמי. השנייה, הינה תחושת איבוד המרחב וחופש הפעולה בבית. כמו שתיאר לי פעם בעל יקר: "אני הולך על ביצים ליד אשתי. אני יודע שכל מעשה שלי עלול להוביל להערה או גערה, ואני נזהר כל הזמן, אבל קשה ללכת על ביצים, בבית שלך!". כשאנו חוששים שכל מעשה יכול להוביל לתגובה ביקורתית, אנו עלולים לחוש צמצום והגבלה ביכולת שלנו להגיב או לפעול כפי מה שנראה לנו. אגיד זאת אף יותר בחריפות- ביקורת מתמדת מצמצמת את יכולת ביטוי האישיות שלנו.
לא מעט אני שומעת זוגות שמתלוננים על כך שאין זרימה טבעית בבית. אחת הסיבות לכך, היא הביקורתיות. הביקורתיות מכניסה מתח בין בני הזוג. מתח המתבטא בחשש לאכזב שוב, להיות מותקף ובעיקר לחוש דחוי. בן הזוג הסופג את הביקורת עלול לקבל את הרושם, כי לא משנה עד כמה יתאמץ, לא יהיו מספיק מרוצים ממנו.
.
הדרך אל הטוב.
.
ואחרי שפירטנו את כל הנזקים וההשפעות השליליות, ננסה לתת תקווה וכוח, ונזכיר לעצמנו-שזה אפשרי. אך לפני כן אודה בכך-שזה לא קל. כלומר, כאשר שני בני הזוג מחליטים לעשות את השינוייחד, זה הרבה יותר פשוט וגם מהיר יותר בעז"ה. אך כשרק אחד מהצדדים (ובמקרה שלנו, הצד שחשוף לביקורת), זה אפשרי- אבל דורש כוחות, ולעיתים אף ליווי חיצוני של העצמה וחיזוק.
עצות מעשיות:
.
1. הטוב שבי לא תלוי בבן/בת זוגי. זוהי, העצה הכי חשובה במקרה הזה. להזכיר לעצמנו שוב ושוב, שהערך שלנו לא באמת תלוי במה שבת או בן הזוג יגיד. יתרה מכך, ננסה להסתכל על אנשים נוספים בחיינו, ונדגיש לעצמנו, את הטוב שהם אומרים ורואים בנו.
.
2. לקבל את הדברים "בערבון מוגבל". אחת ההשפעות השליליות של ביקורת, נובעת מכך היא מחברת אותנו לחלקים החסרים בתוכנו. ולכן, דווקא במקרה של בן זוג ביקורתי מוכרחים ללמוד לקחת את הדברים "בפרופורציה". לא כל מה שבן או בת הזוג אומר, זה נכון. פעמים רבות, ודווקא כשמדובר על אדם ביקורתי, צריך לזכור- שזה לא באמת קשור עלינו. לא בטוח שזה נכון, ופעמים רבות, אף כמעט בטוח שזה לא נכון!
.
3. זה החיסרון שלו. כשאנו מצליחים לראות ולהבין את החולשה שבהתנהגותו זו (למשל, כשזה נובע מתוך התפרצות, איבוד שליטה כלשהי), אנו מחלישים בהתאם את השפעתה של הביקורת עלינו. כשבן הזוג אומר ביקורת צריך להזכיר לעצמנו- זוהי נקודת החולשה שלו. תעצימו את עצמכם, דווקא מול החיסרון של בן הזוג הביקורתי. תזכרו: "זה לא שלי- זה שלו".
.
4. להזכיר מדי פעם- "זה מחליש אותי". בזוגיות חשוב לדבר ולשתף, ובוודאי בסוגיה מורכבת כמו זו. חשוב לדבר על כך בזמנים הנכונים, ולהזכיר: "הביקורת מחלישה אותי! את/ה אמנם חפץ בשינוי, אבל זו דרך שלא נכונה עבורי". יתרה מכך, חשוב שנזכיר ונאמר: "דווקא המילם הטובות, העידוד והמחמאות, זה מה שנותן לי (ולכל אדם) את הכוח להתקדם". שתפו את בן הזוג קושי שלכם מול הביקורת, תעזרו לו להבין אתכם, ובעז"ה תגבירו את הרצון להתחשב ולהתאמץ יותר.
.
5. לא לעימותים. ביקורת בבית יכולה להוביל אותנו למריבות חוזרות ונשנות, של האשמות וכעס הדדי. אך כאשר איננו נגררים למריבות הללו, כשאנו נמנעים מלתקוף חזרה, להאשים או לתת ביקורת הודפת, אנו עוצרים את הגלגל. יתרה מכך, אנו משדרים לבן או בת הזוג הביקורתי- "אין לך שותף לביקורת הזו, אני לא 'במשחק' הזה". וכשאדם מרגיש שאין לו למי לתת ביקורת… אט אט, הוא ימעט בכך, עד שיפסיק.
.
6. לחזק את עצמנו! עם הנקודה הזו פתחתי, ואיתה גם (כמעט) אסיים. הדרך המרכזית והחשובה להתמודד עם בן/בת זוג ביקורתי, היא לדעת לחזק את עצמו. לחזק את עצמנו פרושו, לעשות דברים שעושים לנו טוב. תחביבים, העשרה וכל דבר אחר שיעצים את ההנאה שלנו מהמציאות, וכמובן מעצמנו. כאשר אנו נהייה מחוזקים ובטוחים מבפנים, בן הזוג ירגיש זאת, וייתכן בעז"ה שזה ישפיע גם על התנהגותו שלו מולנו.
.
7. גם זה לטובה. מוכרחים להזכיר גם את החלק האמוני הזה. כמו שכתבתי בתחילה, זו אינה התמודדות פשוטה, ועל מנת שנקבל כוחות חשוב שנזכיר לעצמנו, כי גם זה לטובה. גם לכך יש מטרה. יתרה מכך, נאמין שיש לנו בעז"ה את היכולות לגדול ולצמוח מתוך כך, וניסיון זה מטרתו להרים אותנו גבוה- על נס. מציאות זו מכוונת עבורנו, ובעז"ה נצמח ונשמח גם מכאן.
.
8. לראות טוב. לרוב, אדם ביקורתי, הוא אדם שמרבה לבקר גם את עצמו (אפילו אם אינו מודה בכך בפני אחרים). אדם שמתקשה לקבל את עצמו, הוא אדם שיתקשה לקבל אחרים. דווקא מתוך כך, כדאי שננסה אנחנו להעצים את הטוב שבו. להדגיש לו את הטוב הקיים בו. דבר זה בעז"ה ישפיע ויחזק אותו, ואף יש סיכוי גדול שיעצים את הכוחות החיוביים שבתוכו, ויצמצם את הביקורת. מעבר לכך, כשאנו עסוקים בטוב הקיים בבן או בת הזוג, אנו מקבלים כוחות גדולים יותר להתמודד בכוחות ובאמונה גם עם הקשיים (והביקורת ) שבדרך…
.
מאחלת ומקווה שהביקורת תתהפך לקרבה והבנה,
מוזמנים לשאול ולהגיב,
המון הצלחה!
