נדמה כי מאז ומתמיד י"ט בכסלו היה חג של כלל ישראל. ביום זה לפתע נעלמות המחיצות בין החסידים ל'מתנגדים', ומה גם, בין שומרי מצוות לכאלו שעדיין לא.
זה ממש מפליא. התוועדויות ואירועים לציון יום זה מתקיימים כבר 214 שנה, בכל תפוצות ישראל. יודעי העתים מציינים שגם בארץ נחגג יום זה מספר שנים זהה. ובכל האירועים הללו נטלו ונוטלים חלק יהודים מכל החוגים והעדות, חסידים ו'מתנגדים' כבר אמרנו, אך לא רק – אשכנזים, תימנים ומרוקאים, רבנים חשובים ונשיאי המדינה, ולמעשה – מי לא.
מהו סודו של היום המיוחד הזה? מהו סודו של רבי שניאור זלמן מליאדי שלכבודו נחגג היום?
נשיאי חב"ד כינו את היום 'ראש השנה' לחסידות. "חסידות", אומרים חסידים, "דורשת פנימיות". נמצאנו למדים שי"ט בכסלו הוא 'ראש השנה לפנימיות'.
רבי שניאור זלמן חרט על דגלו את עבודת האלוקים הפנימית. הוא דרש שלא נסתפק בקיום המצווה רק בגופנו, אלא שנקיים אותה גם בנפשנו.
הוא פיתח שיטה מיוחדת שבה האדם מעורר את הקשר שלו עם הבורא – ומכאן את קיום מצוותיו – בכל רובדי נפשו; בשכלו וברגשותיו, במחשבה, וממנה גם אל הדיבור ואל המעשה.
"לא די שהיד תניח תפילין", קרא כביכול רבי שניאור זלמן, "כל ישותך צריכה להניח תפילין!".
הפנימיות היא צורך בסיסי של כל בן אנוש, קל וחומר של כל בן לעם חכם ונבון. הפנימיות מסבה רוגע, עונג ושמחה פנימית.
זו אולי הסיבה שכל יהודי מוצא עצמו בחגיגת י"ט כסלו.
אז לחיים יהודים!
לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות!
