מידתיות

בערבות הסוואנה שעט לו פיל כבד גוף ובעקבותיו עכבר קטן, לפתע פונה העכבר אל הפיל ואומר, ידידי הפיל, הבט נא לאחור וראה איזה ענן אבק הקמנו בריצתנו . . .

במרוץ החיים יש ואנו נתקלים בבשורות, לעיתים טובות ולעיתים שאינן טובות. יש גם מקרים בהם אנו נקלעים שלא בטובתנו לאירועים שאינם משובבי לב מהות האירוע והיקפו אינם תמיד בהכרח ניתנים לשינוי, לעומת זאת הפרשנות אותה אנו מעניקים לאירוע בהחלט ניתנת לשינוי ולעיתים דווקא היא זו שתטה את הכף לזכות שלבסוף אף תביא לדעיכה או סיום חיובי לחלוטין גם של עשייה בלתי חיובית לחלוטין.

על פי רוב, התפתחותם של סופות מוזנת ברוח שאינה מצויה. אמרו לנו דבר מה, או נדמה לנו שעשו עמנו אי צדק משווע ועז רצוננו להוציא את הצדק לאור כאן ועכשיו ובכל מחיר. רצון זה המגיע מתוך הלב וללא שעבר את הסינון הקפדני של המוח, הוא זה המכלה כל חלקה טובה ותורם לנזקים שיקשה לתקנם ורבים נזקיהם מתועלתם.

גם כשאנו בוחרים להגיב, חשוב תמיד שנשקול את הדרך בה אנו עושים זאת וננסה להבין כיצד היא תתקבל על ידי הצד המקבל ומהי הפרשנות שהוא יעניק לה. על אף שבעת כתיבת תגובתנו או אמירתה אנו משוכנעים במלוא מאת האחוזים כי הצדק מצוי אך ורק איתנו, אין בעובדה זו כדי להתיר לנו שימוש בכלים אמוציונאליים הגורמים לנו להתבטא באופן שאינו ראוי.

בהתנהלות התא הזוגי תופסת המידתיות מקום של כבוד. לא כל דבר יש לומר וגם את אשר יש לומר חובה עלינו להתאים לנתוני הזמן והמקום. חשוב תמיד להקפיד על ענייה או אי ענייה ועל הנגנה נכונה של הדברים. בעל שיענה ברוגזה על נכונותו למלא את משאלות לב זוגתו יכחיד בה כל רצון לבקש ממנו אי פעם דבר כלשהו. או אשה המגישה לבעלה את ארוחת הערב באופן הגורם לו לחוש כסרח עודף בבית, דבר אשר עלול להעיב ימים רבים על איכות הקשר הזוגי. כל דבר אמור להיות במידה ובמשורה. יש פעמים בהם בני זוג מרעיפים חום ואהבה האחד לשני באופן שמרוב חום נותרים רק גחלים לוחשות בקול ענות חלושה 'די !!!' הדרך הטובה ביותר להשיב רוגז למקורו ולסייע לזולת לחזור לסדרי גודל טבעיים היא רק על ידי השקט בבחינת "מענה רך ישיב חמה" , וההמשך הבלתי נמנע הרי הוא "בחכמה פותח שערים" כשמעוניינים להגיע להישגים, הרי שיש להתקדם על מפתח העניינים שקבע בורא עולם. תמיד יהיה המוח לפני הלב. כשנשקול בחשיבה קרה ומיושבת את מכלול כל התהליכים הרי שנגיע בדרך מכובדת אל השלב בו נהיה בשלים להפעיל את הלב בהדרגה ובמידה נכונה. רמת המוכנות נמדדת על פי יכולת הניתוב ההגיוני ברמת פיקוח גבוהה עד שבהגיע השלב בו הלב ומידותיו יכנסו לפעולה סדירה לא יחולו שינויים מהותיים המחייבים עשייה שונה מזו שהחליט עליה בעת החשיבה ההגיונית. או אז, בעת בה הלב יהיה במצב פעיל ומשפיע, ייעשו כל הדברים בהתאם לרוח החלטותיו עם תוספת ריכוך לבבית ובמידתיות הראויה.