לאנשים שעלו בפתאומיות בסולם המעמד החברתי יש נטיה לשרוף את כל הגשרים עם עולמם הקודם. הם משליכים אחר גוום כל דבר שיש בו כדי להזכיר את חייהם במעמד הנחות יותר.
אין זה משנה כלל אם הדברים הללו טובים אם לאו, אם הם ראויים לשימוש או שבאמת כבר בלו – קודם כל זורקים הכל. שחס ושלום לא יישאר שמץ של זכר לשעבר. אחר-כך הם מגלים, שלפעמים נשפך התינוק יחד עם המים…
לצערינו חלק מהדור הקודם של עם ישראל, מתוך אותו שיכרון של התחדשות וניתוק הקשר עם העבר, לא נהג אחרת מאותו קבצן שהתעשר, "עולם ישן נחריבה עד עפר" – היתה הסיסמא. אנחנו נהיה יהודים חדשים, אמרו, לא כפי שחיו אבותינו. ואיך נהיים יהודים חדשים? על-ידי שזורקים לסל האשפה כל דבר שהוא נחלת הדורות שעברו. כל מה שבא מ'העולם הישן' פסול בגלל עובדה זו בלבד.
אחר מגדולי הוגי הדעות של האסכולה הזאת, הביע אחרי שנים חרטה עמוקה "אולי טעינו בכל הדרך?" אמר בוועידה חשובה אחת, "מחורבות יש פרנסה רק לארכיאולגים", הכריז בפאתוס. הוא
קרא לשומעיו ללמוד מתנועות אחרות (חב"ד היתה אחת הדוגמאות) שהתרחשו באמת ופרחו גם אחרי חורבן השואה, בגלל שלא כרתו את שורשיהם, אלא בנו על-גביהם נדבכים חדשים.
אחר התחומים שבהם בולט לעין-כל ההרס שהביא הניתוק מהעבר הוא החינוך. כל מלה שבא נשתמש לתיאור הכשלון ששורר בתחום החינוך תחוויר לעומת המלים שמשמיעים המחנכים עצמם ואנשי-רוח הקרובים אליהם. לא מזמן פורסמה סידרת מאמרים באחת העיתונים שמתחה ביקורת קטלנית ביותר על החינוך בישראל. לדעת אותו כותב, אין בנמצא שום אדם שהיה חוזר לאיש-מקצוע כלשהו – נגר, מסגר או סנדלר – אם המוצרים שלו היו באיכות ה'מוצר' של מערכת החינוך בארץ. היו לו, כמו לאחרים, כל מיני הסברים לכישלון זה. לדידנו אין צורך להרחיק לכת: זניחת העבר, נטישת המסורת, הרחקת האמונה, העלמת המורשת הרוחנית – הן הסיבות העיקריות לכך.
הביטו סביב וראו איך נראים ילדים שמתחנכים לפי כל השיטות ה'ישנות'. כן, הם מתחילים את לימוד הקריאה בגיל שלוש, ולומדים על-פי השיטה הישנה. והתוצאה: בגילאי שמונה-תשע אין בינם אפילו אחד שאינו יודע לקרוא בשטף.
הילדים הללו מתחנכים לפי העקרונות ה'ישנים' של "כבד את אביך ואת אמך", ו'איש אמו ואביו תיראו". הם לומדים, שהורים צריכים לכבד ושצריכה להיות מידה מסויימת של יראה כלפיהם. והתוצאה ; לא תראו אותם מרימים חלילה יד על הוריהם או פונים אליהם בצורה שאינה מכובדת. אבל מה לעשות, זה לא כל-כך "מודרני".
אפשר למנות כך שורה ארוכה של עקרונות "ישנים" שעל-פיהם גדלו וגדלים דורות של יהודים בריאים ברוחם ובנפשם. אבל לא אנשים "מתקדמים" ונאורים יחנכו ילדים לפי עקרונות של ימי הביניים. גם כשיודו בהיסוס שהאלטרנטיבה נכשלה ושצריך באמת לחזור אל העבר, לא יהיה זה אלא מס-שפתיים. המערכת תמשיך בשלה ורק יצוצו עוד כמה "בתי-ספר נסיוניים"…
מתי יבינו הורים ומורים כי בנפשנו הדבר: כי גדל כאן דור שהשורשים היהודיים שלו הם כשל צמח בן יומו! מתי תהדהד בכל בית יהודי, בכל התכנסות של יהודים, קריאה גדולה: לשוב לחינוך יהודי, שורשי, אמיתי, ערכי – למען ילדינו!
לפרטים והרשמה לרשת בתי הספר וגני הילדים של חינוך חב"ד לחץ כאן
