באחד מבסיסי הצבא האמריקאי פרצה לפני כמה שנים מגיפה מוזרה שהפילה חללים רבים. הרופאים המקומיים ניסו לחקור את סיבות המגיפה, אך העלו חרס בידם. רופאים נודעים הוזמנו מכל רחבי ארצות-הברית כדי לבדוק את העניין.
אחד המומחים, יהודי ממוצאו, החליט לעשות חניית ביניים בניו-יורק בטרם יגיע לבסיס הנגוע. הוא נכנס ל"יחידות" אצל הרבי ובין היתר שאל את חוות דעתו על המגיפה המוזרה.
כאן ציפתה לו הפתעה: הרבי השיבו כי המגיפה נובעת מקרינה רדיו-אקטיבית שפגעה בדגים שבאותו מקום, שיתכן והם מגיעים ממקום – שאף יתכן כי רחוק הוא – הנגוע בקרינה כזו, והחיילים אוכלים את הדגים הנגועים ונפגעים גם הם. מדובר בסוג מסוים של דגים והחישובים שערך הרבי בפני המומחה הראו ששיעור הקרינה מסוכן ועלול להמית.
הדברים המפתיעים זרזו אותו להגיע למקום האירוע ולהתחיל במחקר. ראשית גילה שאכן החיילים שנפגעו נמנו על לקוחות אותה מסעדה המוכרת את סוג הדגים עליו דיבר הרבי, ובבדיקות מעמיקות אכן מצא סימני קרינה בדגים וחישוביו תאמו בדיוק לחישובים שערך הרבי בפניו.
מפליאה ביותר הייתה העובדה שמפקדי הצבא טענו שמעולם לא נעשה במקום ניסוי גרעיני ואין כל סיבה לקרינה. גם בדרג לבכיר אישרו את טענותיהם, ותקופת מה עדיין נשאר העניין בגדר מסתורין.
רק במחקר מקיף שנעשה מאוחר יותר נודע כי את הדגים הנגועים בקרינה המסוכנת העביר 'זרם הגולף' מן האזור בו הוטלו הפצצות האטומיות על הערים היפניות, במלחמת העולם השניה…
– הרבי הקדים אפוא את גדולי המומחים אף בזה…
* * *
מעשה בעיתונאי ישראלי שביקר בשנת 1971 בארצות הברית ובהשפעת ידידיו החליט לבקר אצל הרבי. בהגיע תורו נכנס עם אחד מהם לחדרו של הרבי וכמקובל באותה תקופה הגיש לו את מכתבו ובו בקשותיו ומשאלותיו.
הרבי הסתכל במכתב במבט חודר וציין : "כתב היד מוכר לי. כבר כתבת אלי בעבר".
העיתונאי השתומם.
"סליחה, אך זו מן הסתם טעות" – אמר בהחלטיות – "מעולם לא כתבתי לרבי מאומה".
הרבי הביט שנית במכתב שבידו ו… חזר על דבריו : "כבר כתבת אלי בעבר".
העיתונאי לא זז מדעתו תוך שהוא קורץ בעיניו לחברו קריצה שמשמעותה : "תפסתי אותו"…
בפעם השלישית בה חזר הרבי על קביעתו היה זאת אחר ששלף מאחת ממגירות שולחנו דף נייר מקופל. הוא הגישו לאותו עיתונאי והלה החוויר כסיד…
המכתב אכן כתוב בכתב ידו!
אך החתימה! הלא זו איננה חתימת ידו!
– אז נזכר כי לפני 4 שנים, בתום מלחמת "ששת הימים", ביקש ממנו אחד מחבריו שנפגע בידו במלחמה והכתיבה הייתה קשה עליו לכתוב מכתב לרבי.
הנה כי כן, הוא – העיתונאי – כבר כתב לרבי…
(יש לזכור שבמשך ארבעת השנים הללו עברו מאות אלפי מכתבים תחת ידי הרבי, ובכל זאת ראה לנכון לשמור במגירת השולחן את המכתב הנ"ל..).
