חג הסוכות
א. בכל ימי חג הסוכות אסור לאכול מחוץ לסוכה כל מאכל או תבשיל של לחם או מיני מזונות, כגודל ביצה ויותר.
ב. בליל ראשון של החג (בחוצה לארץ גם בליל שני של החג) מחוייבים לאכול בסוכה חלה או לחם בגודל זית (בערך כחצי ביצה), אף אם לא רעבים וגם כאשר גשמים יורדים ואי אפשר לחכות עד אשר יעבור הגשם.
ג. כיתר ימי החג, אם יורדים גשמים באופן אשר יתקלקלו המאכלים – פטורים מלאכול בסוכה.
ד. כל סעודה הנאכלת בסוכה מברכים לאחר ברכת "המוציא" או "בורא מיני מזונות" גם את ברכת "לישב בסוכה". אולם אם לא יצאו מהסוכה בין ארוחה אחת לשני' – מספיקה ברכת לישב בסוכה של הארוחה הקודמת אף לזו.
ה. נשים פטורות מלאכול בסוכה.
ו. עד לאחר שמחת תורה אסור להשתמש בדפנות הסוכה או בסכך שעלי', לכל תשמיש שהוא, ז. החל מיום ראשון של החג עד הושענא רבה (ועד בכלל), פרט לשבת, צריך לברך כל יום על האתרוג והלולב (על נטילת לולב).
ח. לפני הברכה לוקחים ביד ימין את הלולב המאוגד עם ההדסים והערבות, מברכים ברכת "על נטילת לולב" (בפעם הראשונה גם "שהחיינו") ואחר כך נוטלים את האתרוג ביד שמאל, מקרבים אותו ליד הלולב ומיניו ומנענעים אותם.
ט. אם אין אתרוג בבקר, אפשר לברך אף אחר-כך כל עוד מאיר היום.
הושענה רבה
א. היום השביעי של סוכות נקרא "הושענה רבה". בלילה שלפניו ערים כל הלילה ואומרים "תיקון".
ב. בבקר בתפלת שחרית אומרים את כל ההושענות, ואח"כ חובטים ב"הושענה" (אשר מורכבת מחמשת בדי ערבה) חמש פעמים על גבי הקרקע.
שמיני-עצרת – שמחת-תורה
א. היום השמיני של החג נקרא שמיני-עצרת – שמחת-תורה (כחוצה לארץ : השמיני- שמיני-עצרת, והתשיעי – שמחת-תורה) ביום זה (בחוצה לארץ : בימים אלו) אומרים שהחיינו כקידוש.
ב. בחוצה-לארץ : כשמיני עצרת צריך לאכול עוד בסוכה. אך אין לברך ברכת לישב בסוכה.
ג. במוסף של שמח"ת (ובחו"ל: במוסף של שמיני-עצרת) מתחילים לומר בשמונה-עשרה "משיב הרוח ומוריד הגשם". עד יום ראשון של חג הפסח.
ד. בליל שמח"ת ולמחרתו כיום (ובחו"ל: אף בליל שמע"צ) עורכים "הקפות".
ה. בשמחת-תורה קוראים את כולם לעלות לתורה, אף הילדים הקטנים עולים לתורה יחד עם המבוגרים — בשמחת-תורה מסיימים את קריאת-התורה הקדושה, ומתחילים מחדש מ"בראשית".
אסרו חג
א. היום שלמחרת שמחת-תורה נקרא "אסרו-חג" (היום שעודנו קשור ומסור לחג).
