השבוע זוכה סוף-סוף עם-ישראל להגיע לגאולה: העם יוצא ממצרים, עובר את ההתמודדות האחרונה מול פרעה על ים-סוף, ונפטר סופית משיעבוד מצרים.
על כל זה מספרת לנו פרשת השבוע, פרשת בשלח. אך לפני הרגע המאושר הזה – שבו יוצאים בני-ישראל "ביד רמה" – התחולל תהליך ממושך ומכאיב, שעליו סיפרו הפרשות הקודמות.
מהרגע שבו בא משה רבנו לעם-ישראל ובישר על הגאולה הצפויה ועד הרגע שבו אירעה הגאולה בפועל – עבר זמן ממושך, שלווה בקשיים ובלבטים, בעליות ובמורדות. בתחילה פקפקו בני-ישראל באמיתת דבריו. אחר-כך, בזכותה של סרח בת אשר שתמכה בו, ניאותו
להאמין לו – "ויאמן העם". ואולם, כאשר ראו שהמצב עדיין לא השתפר, ואף הורע, באו בני-ישראל בטענות קשותאל משה. ואז, כאשר חזר משה רבנו והבטיח להם כי הם עתידים להיגאל – "לא שמעו אל משה מקוצר-רוח ומעבודה קשה".
אחר-כך החלו המכות, שלפחות בהתחלה לא הרשימו כל-כך את פרעה. אט-אט החלה התנגדותו להישבר, ועמה התחזקה אמונתם של בני-ישהאל בגאולה. והנה, אחרי כל הדברים הללו, כאשר עמדו על שפת ים-סוף וראו את המצרים רודפים אחריהם, נפלו רבים מהם ברוחם וצעקו אל משה: "המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?!". רק אחרי כל זאת באה הישועה, בקריעת ים-סוף ובטביעתם של המצרים (ואין לשכוח שבהמשך הדרך במדבר עדיין נאלץ משה רבנו להתמודד מול מחלוקות וטענות קשות !).
מה יהיה
כאשר מתבוננים בכל זה, אי-אפשר שלא לשאול, אם גם הגאולה הצפויה לנו אמורה להתנהל במתכונת זו. האם גם אנו נסתפק ונתלבט אם להכיר בגואל? האם גם אנו נצטרך לעבור עליות ומורדות בדרך אל הגאולה? האומנם צפויות לנו שמחות ואכזבות והתמודדויות קשות, עד שנזכה להגיע אל הגאולה האמיתית והשלמה ?
על-פי מקורות מסויימים, מהווה הגאולה ממצרים דגם לגאולה העתידה, כדברי הפסוק: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". במדרשי חז"ל יש הקבלות רבות בין גאולת מצרים לגאולה האחרונה ובין הגואל הראשון לגואל האחרון. מצד שני, בהרבה מובנים תהיה הגאולה הנוכחית שונה מגאולת מצרים, עליונה ממנה ושלמה ממנה.
והאמת היא, שבמידה מרובה זה תלוי בנו: אם נזכה, אם נרבה במעשים טובים, אם נתפלל כראוי, אם נצפה באמונה שלמה לביאת המשיח – תבוא הגאולה בקלות ובמהירות, בשמחה ובנעימות. לכן אנו צריכים להתאמץ כל-כך לזרז את הגאולה, לכן עלינו להאמין ולהתפלל שהיא תבוא 'היום', כי כך נחסוך מעצמנו לא רק עוד יום בגלות, אלא נזכה לגאולה מהירה, גלויה ובהירה יותר. בנו תלוי
הדבר.
אין ניסיון קודם
דבר אחד צריך לזכור: המשיח עדיין לא בא מעולם, וממילא אין לנו שום ניסיון קודם. על הגאולה נאמר שהיא באה 'בהיסח-הדעת', שכן איננו יכולים לדעת מראש כיצד בדיוק יתנהלו מהלכיה, ועל-כן הם באים תמיד בהפתעה. מה שבידנו הוא – להתחזק באמונה, להרבות בתפילה ולהוסיף בתורה ובמעשים טובים.
אין ספק שקורים דברים. בשנים האחרונות מתרחשים אירועים הקשורים ישירות לתהליכי ההכנה לגאולה, ובכך מאוחדים כל גדולי ישראל בימינו. הרבי מליובאוויטש נשיא הדור, חזר והכריז כי הולכת ובאה הגאולה האמיתית והשלמה, וכי עלינו להתכונן בפועל לקבלת פני משיח-צדקנו.
על כן הנה נתכונן, נצפה בכל לב ונתפלל שהגאולה תבוא מהר, בשמחה ובנועם!
