להבנת הענין ראוי להקדים את מה שהוסבר במדור זה בשבוע שעבר, כי טהרת העולם מכוחות הטומאה והרוע תיעשה בשני שלבים: בשלב הראשון תיטהר האנושות, כמו שנאמר: "וזרקתי עליכם מים טהורים… ונתתי לכם לב חדש… והסירותי את לב האבן מבשרכם" (יחזקאל לו, כה-כו). לאחר מכן, בתקופה שלאחר תחיית המתים של כלל ישראל, ייטהר העולם כולו מהטומאה שבו, כמו שנאמר: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ג).
על המצוות שנקיים בשלב הראשון – נקבל שכר. למרות שכאמור, יתקיים אז היעוד "והסירותי את לב האבן מבשרכם" – הקדוש-ברוך-הוא יסיר מאתנו את היצר-הרע, שהוא שמפתח קרירות ואטימות כלפי כל דבר שבקדושה – עדיין תהיה לנו היכולת לבחור ברע, שעדיין יישאר בעולם, ולנהוג שלא כרצון הבורא.
לפיכך: כשם שבזמן הגלות, כאשר מתגבר יהודי על היצר-הרע זה מגיע אך ורק מכוחו של הקדוש-ברוך-הוא, שמנווט אותו לנהוג כראוי, וכמו שאמרו חז"ל: "אלמלא הקדוש-ברוך-הוא עוזרו, אין יכול לו (ליצר הרע)" – ומכל מקום הוא מקבל שכר על בחירתו בטוב, משום שיש לו אפשרות שלא ליהנות מהעזרה האלוקית ולנהוג אחרת.
כך גם בימות המשיח, למרות שכבר נהיה עם 'לב חדש' והבחירה בטוב תהיה הרבה יותר קלה – נקבל עליה שכר, משום שעדיין תהיה לנו אפשרות לנהוג אחרת. אנו נהיה אז בדיוק במצב שהיה בו אדם הראשון לפני שנכשל בחטא עץ-הדעת: לא היה בו יצר-רע, ומכל מקום הובטח לו שכר אילו לא ישמע בקולו של היצר-הרע שקיים בעולם.
אך בהמשך, לאחר תחיית המתים, אנו נקיים מצוות מתוך אינסטינקט טבעי, מבלי שנהיה מצווים עליהם – ולכאורה לא נצטרך לקבל על כך שכר. קיום המצוות עצמו יהיה עבורנו ביטוי של קבלת שכר רוחני, משום שנהיה מחוברים לממד האלוקי האמיתי של כל מעשה.
מקורות: איגרות קודש לרבי מליובאוויטש, כרך ב, עמוד סח וכרך יז, עמוד שנז. תורת מנחם, תשנ"ב, כרך א, עמוד 178 ואילך.
התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות
