שֶׁדֶר נכון

 משהו מציק לך? אל תתביישו לשאול. לחצו לפורום חינוך זוגיות ומשפחה

אבי ע"ה נהג לספר סיפור זה כהוראה לחיים: באחת מעיירות רוסיה התגלעה אי הבנה בין אחד התושבים ובין כל מכריו. הללו לא היו שבעי רצון מאופן התנהגותו ודרכו בעבודת השם, עד שבכל פעם בעת יושבם יחדיו במסיבת רעים היו מקניטים אותו ואומרים, יענק'ל אל תהיה טיפש, ראה נא את דרך הישר ודבוק בה. כך בכל פעם עד שהתקצר המסר והיו אומרים לו רק את סיום המשפט, יענק'ל אל תהיה טיפש . . . כך נמשכו הדברים עד שיום אחד פקעה סבלנותו והוא נכנס בסערת נפשו אל רבם של קבוצת מכריו ובפיו הטענה על ההולכים לאורו ועל אמירתם אליו בכל הזדמנות 'יענק'ל אל תהיה טיפש' אתה יודע מה, פונה אליו הרב, תהיה טיפש …

הכול תלוי בטיב המילוי . . . התוכן בו האדם ממלא את עצמו, איכות התכנים והדרך בה הוא בוחר להחצין אותם הם אלו שיקבעו את טיב המשוב אותו הוא יזכה לקבל מהחברה הסובבת אותו. אדם שיסתובב בבלואי סחבות, יהא מכובד ככל שיהיה, רבים יהיו אלה אשר ישפטו אותו על פי מראהו המרושל. לעומת זאת, יכול להיות אדם חנוט בחליפת יוקרה וכל מהותו, שדר של חשש וחרדה, חיישני הסביבה יבחינו בגלי החרדה האופפים אותו ובהתאם לכך יהיה המשוב.

איכותו של האדם ואיכות החומר הטמון ביסודו הוא הערובה הראשונית לאיכות עשייתו והליכותיו. ישנן תכונות שהן מולדות ומובנות בכל אדם על פי מפתח הגנים המשפחתיים שלו וישנן תכונות אותן הוא רוכש בעמל ויזע. הרגלים טובים בהם האדם מרגיל את עצמו משנים בפועל גם תכונות מולדות בבחינת 'אין לך דבר העומד בפני הרצון'. אולם לא יוכל להיות מצב בו האדם מחליט לוותר לעצמו ולא לדרוש מעצמו כלום ולעומת זאת מהסובבים אותו הוא מלא בתביעות כרימון. לעצמו הוא יאפשר ללכת בדרכים בלתי מכובדות ומקובלות ואילו מהאחרים הוא ידרוש סדר ומשמעת, עשייה והתקדמות. חזקה על תעמולה זו שלאורך כל עשייתה היא לא תקנה שביתה בדעת שומעיה.

אדם המעוניין שדבריו יהיו מקובלים טוב יעשה אם ינהג באופן של 'קשוט עצמיך תחילה' , יוודא כי השדר המגיע ממנו, ממקור אמת מוצאו ותוכו כברו.

יש המעבירים את מסריהם באופן בלתי מכובד, כך שכל השומע אותם מתרחק מהם מעבר לתחום שבת כדי שלא יהיה אף הוא בכלל רשימת נפגעיהם. יש לעומתם כאלה המעבירים את שיש להם לומר באופן בלתי מכבד לחלוטין עד שכל רואיהם בזים להם ולכל אשר הם מייצגים. זכור לי מקרה בו אדם נשא נאום חוצב להבות בזכות רעיון שכשלעצמו היה ניתן להגדירו כמיוחד במינו, אולם דבריו כלל לא עשו רושם על הקהל. חזותו המרושלת, אופן דיבורו הבלתי נעים ובוטות פניני לשונו גרמו לשומעיו להיחסם בפני כל מסר המגיע ממנו.

כמו בכל דבר, כך גם כאן. שביל הזהב הינו הערובה האיכותית והיחידה להצלחה. השילוב המיטבי בין חזות מכובדת ומכבדת ובין תוכן פנימי איכותי הינו המתכון לשם קבלת משוב ראוי.