מתוק שהוא מר

מצחיק? לאו דווקא. ממחקר חדש עולה כי ממתיקים מלאכותיים אכן נצפו כגורמים להשמנה. טרי דייוידסון האכיל שתי קבוצות של חולדות במזון זהה ובנוסף קיבלה קבוצה אחת תוספת מזון הממותקת בממתיק מלאכותי. הקבוצה השנייה קיבלה את אותה תוספת כשהיא ממותקת בסוכר אמיתי. החולדות שקיבלו את התוסף המלאכותי לא רק שהשמינו יותר אלא נראה גם כי איבדו את יכולתן הטבעית לווסת את צריכת הקלוריות שלהן, ובהמשך – צרכו הרבה יותר מזון מן החולדות שלא קיבלו ממתיק מלאכותי. 

מחקר זה הוא חלק ממאמץ בינלאומי לגלות את סיבותיה האמיתיות של מה שנראה כמגפת המאה: השמנה קיצונית. הולך ועולה מספר הלוקים בה ובנזקים הבריאותיים והנפשיים הקשים הנלווים אליה.

"טעם מתוק ללא קלוריות מבלבל את מערכת החישוב הגופני הפנימי. צריכה קבועה של מוצרים כאלו עלולה לשנות את התכונות של מערכת בקרת הקלוריות" טוען החוקר.

זיופים בכלל הם דבר הרסני. מטשטשים את האמת, מכניסים בלבולים למערכת הזיהוי וקבלת ההחלטות, ומובילים למסקנות שגויות ואפילו קטלניות. הם אולי מתוקים לרגע, אך אינם מוכיחים את עצמם לטווח ארוך.

גם במישור הרוחני אנו מוצפים בזיופים משוכללים המרגילים אותנו לטעות ולהתבלבל בזיהוי הטוב האמיתי. כבר לפני אלפי שנים תיאר הנביא את המצב הזה במילים מדויקות הנשמעות אקטואליות להפליא, הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר".

הרמאות תופסת תאוצה במיוחד בנושאים אמוניים. גם כאן קיימת תעשייה אכזרית גורפת מיליונים של כתות ואמונות הבל ותיקות וחדשות, מזרחיות ומערביות. הן מפילות ברשתן בני אדם תמימים המחפשים להאיר ולהמתיק את חייהם, בהציען להם מגוון דמיונות צבעוניים כתחליפי אמת. לעיתים, באופן שמשבש לחלוטין את מערכת ה'חישוב' הפנימי – את יכולת החשיבה וזיהוי האמת הטבעית – לבלי הכר, וגורם נזקים רגשיים, חברתיים ומשפחתיים קשים.

הפתרון הוא כמובן, להיגמל ומיד. לחזור אל האמת הטבעית, אל בורא העולם שאבותינו ואבות אבותינו האמינו בו, נהגו לפי מצוותיו ונהנו מאורח חיים בריא ונכון.