מאז ומעולם הטרידה את האנושות השאלה מי אנחנו וכיצד נוצרנו. פרשת בראשית מציגה את סיפור הבריאה. הפרשה מתארת כיצד העולם כולו נברא על-ידי הקב"ה ותשומת-לב מיוחדת ניתנת לסיפור היווצרותו של האדם. האדם נברא בדרך שונה מזו שבה נבראו שאר היצורים, והקב"ה נתן בידיו את השליטה בעולם כולו – "מלאו את הארץ וכבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".
מול סיפור הבריאה התפתחה בעשרות השנים האחרונות תאוריית ההתפתחות, הגורסת כי החיים נוצרו מאליהם, התפתחו בהדרגה, והאדם אינו אלא שלב התפתחות גבוה יותר. תאוריה זו התקבלה בהתלהבות בחוגים רבים, כי סיפקה כביכול תשובה להיווצרות החיים בלי הצורך להכיר בריבון ובאדון לבריאה. מרוב התלהבות ניתנו לתאוריה הזו הנחות מפליגות, מתוך התעלמות בוטה משורת חורים, סתירות וקושיות צורמות.
מוזרה כשהיא לעצמה העובדה שבני-אדם הגיוניים מוכנים לקבל תאוריה שאחוז הסתברותה אפסי. אנשים שיצחקו לכם אם תטענו שזרקתם חמש אבנים והן נפלו בדיוק אחת על השנייה ויצרו מגדל מסודר, מסכימים להאמין שעולם מורכב ומשוכלל כל-כך נוצר מעצמו, בדרך אקראית. העדר ההיגיון בתאוריה זו זועק לשמיים.
האומנם החזקים שורדים?
אך מלבד כל הבעיות הללו, רבים אינם נותנים את דעתם למשמעויותיה הפילוסופיות והמוסריות של תאוריה זו. העיקרון המרכזי של תאוריית ההתפתחות הוא – החזקים שורדים; דינם של החלשים, החולים והנכים להיכחד. אם האדם הוא תוצר של תהליך כזה, מה מקום יש לכל עולם הערכים והמוסר? במקום ערכים ומוסר היה עלינו לאמץ את הכלל 'כל דאלים גבר', החזקים שורדים.
אם האדם אינו אלא קוף בדרגת התפתחות גבוהה יותר, מדוע אנו תובעים ממנו לתת דין וחשבון על מעשיו, דבר שאיננו דורשים משום בעל-חיים אחר? למה ברור לנו שלכל היצורים אין בחירה חופשית, ושהתנהגותם נגזרת מתכונותיהם הטבעיות וממערך של רפלקסים, ואילו לעצמנו אנו מייחסים יכולת של בחירה בין טוב לרע, ואנו מעמידים בני-אדם לדין על רוע בחירתם?
מדוע רצח נחשב פשע מתועב בכל תרבות אנושית, בשעה שהרג בעולם החי הוא התנהגות נורמטיבית לחלוטין. בעלי-חיים רבים הורגים את בני מינם, במאבקי שליטה וכוח. על-פי תאוריית ההתפתחות, זו התנהגות חיובית, שדוחקת הצידה את החלשים ומבטיחה את עליונותם של החזקים. למה לא להחיל עקרונות אלה גם בעולם האנושי?
אפשר להוסיף עוד ועוד שאלות, אך דיי בכך כדי להוכיח שכל התרבות האנושית מבוססת על עקרונות המנוגדים מיסודם למשמעויות הפילוסופיות והמוסריות הטמונות בתאוריית ההתפתחות. אנו מקדשים ערכים שאינם קיימים בעולם החי. אנו מייחסים לחיים ערכים של קדושה – קדושת החיים. בזה עצמו כאילו אמרנו שיש בחיי האדם דבר אלוקי, נשגב, על-טבעי.
בחירה ותכלית
פרשת בראשית אכן ממחישה את ההבדל המהותי בין האדם לבין שאר היצורים. כל הברואים נבראו במאמר בלבד, ואילו תהליך בריאתו של האדם היה שונה במהותו. לפני בריאתו אומר הקב"ה: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", ומכאן בא עקרון קדושת חייו של האדם, שנברא בצלם אלוקים.
לאדם ניתנה יכולת שאינה קיימת בכל הבריאה – הבחירה החופשית. החלטותיו ומעשיו אינם מתוכנתים בתכונותיו הטבעיות, אלא תלויים בבחירתו החופשית. זה מותר האדם מן הבהמה, ולכן האדם זכאי לשכר על בחירתו הטובה וראוי לעונש על רוע בחירתו. ומעל הכול, לאדם נקבעה תכלית מיוחדת – להוביל את העולם כולו לייעודו, "לתקן עולם במלכות ש-ד-י", במהרה בימינו.
התוכן באדיבות:הסר תמונה ראשית
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות
