כיון שעומדים על סף הגאולה שבאה תכף ומיד ממש, מובן שלימוד הלכות בית הבחירה בשנה זו צריך להיות באופן אחר לגמרי:
לכל לראש – שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן את החיסרון של חורבן בית המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף וההשתוקקות למעלה והשלמות של בית המקדש השלישי…
ועוד ועיקר – שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא" (=הלכה שתונהג בימות המשיח), כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחר-זה, כיוון שמקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים ברגע כמימרא! (=רגע כאמירתו – זמן קצר ביותר).
(שבת פרשת בלק, י"ז בתמוז, התשנ"א ; ספר השיחות תנש"א כרך ב, עמ' 691)
