בשנים האחרונות גדלה מודעות הציבור לנושא המיחזור ולתרומתו לאיכות הסביבה, לניקיון וכד'. המיחזור הוא האמצעי המרכזי לצמצום שיעורי האשפה בעולם.
מִחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ו"מחזירים" אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור מוצרים חדשים. המחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים מצד אחד ומצמצם את כמויות הפסולת והזיהום מצד שני, ועל כן נודעת לו חשיבות גם כלכלית וגם אקולוגית.
נדמה כי בעקבות התפרסות המתקנים למיחזור בקבוקי פלסטיק ברחבי הערים ובעקבות החלת "חוק הפיקדון", גדלה מודעותו של הציבור לנושא.
בתהליך המיחזור משנים את צורת החפצים המשומשים כדי להתאימם לשימוש חוזר, ויתכן שחפצים אלה מכילים, עוד מן השימוש הקודם, חיידקים שיכולה להיות להם השפעה מזיקה על כל דבר שבא עמם במגע.
אחת הטכניקות להסרת הזוהמה מהם, היא להכניסם לחדר אטום ולהעלות את טמפרטורת החדר. החיידקים לא יוכלו לסבול את החום העז, והתוצאה תהיה חיטוי של החפצים.
אנו מוצאים רעיון דומה בהתנהגותנו האישית. כאשר היצר הטוב נכנס אל האדם בגיל 13 (קוהלת רבא, ד, יג), האדם הזה כבר "משומש" בגלל היצר הרע שהיה בו מאז הוולדו. יתר על כן, היצר הרע עומד על כך שהוא יהיה הסמכות שתשלוט על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו של האדם, כי יש לו עדיפות כדייר וותיק יותר בגופו של האדם.
יש פתרון מיוחד לבעיה זו: ביכולתנו למנוע את היצר הרע מלתפוס את השלטון על הכוחות הנפשיים והגופניים שלנו, על ידי שנשמור על עצמנו שהוא לא יוכל להיכנס ולהפריע על ידי מחשבות זרות או כוונות בלתי נאותות.
את זאת ניתן לעשות על ידי שאדם יכניס את עצמו ב"חדר אטום" של בית-כנסת, ישיבה, או מקום אחר של לימוד תורה ותפילה. בסביבה כזאת, יכול אדם לחמם את עצמו באהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל.
"טבילה" מתמדת בסביבה מסוג כזה, תאפשר לאדם לטהר את ה"כלי" האישי שלו מחיידקי היצר הרע, ותיתן לו את ההזדמנות למלאותו בדפוסי התנהגות בריאים.
אך כשם שטיפול אחד איננו מספיק כדי לטהר חפצים ממוחזרים, כך גם בטיהורנו הרוחני. מרגע הקימה בבקר, חייב אדם לבסס מחדש את קשריו עם בוראו, ולהחדיר לעצמו חום והתלהבות בעבודת השם, על ידי לימוד תורה וקיום מצוות.
