האדמו"ר רבי ברוך-שלום אשלג היה נוהג לנסוע מדי שנה, בל"ג בעומר, למירון. כשהיה מגיע לציון הקדוש של רבי שמעון בר-יוחאי, היה שוהה שם כשלושים שניות, בעיניים עצומות, ומיד יוצא.
פעם שאלו אחד ממקורביו לפשר הדבר. השיב רבי ברוך-שלום:
"יש אנשים שאינם מכינים את עצמם כלל לפני עלייתם לציון. רק כשהם מגיעים לציון, הם מתחילים לחשוב על מצבם ועל מה שבאמת צריך לבקש, ואז מתחילים לעלות במחשבתם כל הצרכים והבעיות, והדבר אורך זמן. לעומת זאת, יש מי שמגיעים לציון לאחר הכנה והתבוננות, והם כבר יודעים שבעצם לא חסר אלא דבר אחד, וזאת אפשר לבקש גם בשלושים שניות".
