בזמן בית-המקדש הייתה מוטלת מצוות-עשה על כל איש ישראל, מבן עשרים שנה ומעלה (ויש מחייבים מבן י"ג ומעלה), לתת מחצית השקל בכל שנה, לצורך קרבנות-ציבור. במסכת סופרים ובתשובות הגאונים מוזכר מנהג לתת לצדקה בחודש אדר זכר למחצית השקל.מימי מהר"ם מרוטנבורג ותלמידיו נהגו באשכנז לתת "שלוש מחציות" מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, וזאת מכיוון שבפרשת שקלים נאמר שלוש פעמים 'תרומה' (או "מחצית השקל"). מנהג זה מובא הלכה למעשה בהגהת הרמ"א בשולחן-ערוך, וכן נהוג בקהילות האשכנזים.
בארץ-ישראל בתקופת המנדט לא היה מטבע של 'מחצית', ולכן נתנו חצאי דולר (וכדי לאפשר לכל הקהל לתת מחציות, הניחו הגבאים חצאי דולר בקעריות הצדקה, והמתפללים 'קנו' אותם בתמורה כלשהי ונתנו אותם לצדקה). כיום יש לתת בארץ שלושה מטבעות של חצי שקל.
בספר מהרי"ל נאמר, שנוסף על כך ראוי לכל בן עשרים ומעלה לתת ערך של 'מחצית השקל' המקורי. באשכנז אימצו את המנהג יחידים בלבד, אולם גדולי ספרד בדורות האחרונים כתבו לנהוג רק כך למעשה, והמשנה-ברורה ב'ביאור הלכה' המליץ לתת גם סכום זה.
המשקל המקובל בכסף טהור (שהוא עשירית משווי 'פדיון הבן') הוא כ-9.6 גרם. הסכום המעודכן כיום למנהג הספרדים – לפי הגר"ע יוסף: 9.70 ש"ח, ולפי הגר"מ אליהו: 13 ש"ח.
למי נותנים? לעניים או לבתי-כנסת, בתי-מדרש וישיבות, שהם בדוגמת המשכן והמקדש. על הגבאים לציין במדויק לאיזו מטרה יועבר הכסף.
מתי נותנים? למנהג חב"ד ועוד, תמיד ביום התענית (גם השנה, וגם בירושלים), לפני מנחה. הספרדים ומקצת האשכנזים נותנים זאת בפורים לפני קריאת המגילה.
