בתאריך ב' כסלו, חל יום הולדתו של הנשיא השלישי של ישראל זלמן שזר, או בשמו המלא שניאור זלמן רובשוב.
כידוע, שזר ניהל מערכת קשרים קרובה מאד עם הרבי שבאה לידי ביטוי במכתבים רבים, בהעברת אינספור שליחויות וגם בכמה ביקורים, מפורסמים מאוד, של שזר אצל הרבי . כשנשאל פעם על ידי מפקד חיל האוויר באותם ימים, מרדכי הוד, על פגישתו בת חמש השעות אצל הרבי, ענה שז"ר: "האמן לי, יותר קל להפיל חמישה מטוסים סוריים מלשחזר מה אמר הרבי בחמש שעות".
מר חיים זהר, קונסול ישראל בארה"ב בין השנים 1962-1968, היה ממארגני המפגש בין נשיא המדינה שז"ר לבין הרבי, וזכה לעמוד בקשרים הדוקים עם חצר חב"ד.
הנשיא שז"ר ביקר מספר פעמים אצל הרבי, בכל פעם לווה הביקור בהד תקשורתי רחב. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שנשיא מכהן מבקר אצל הרבי, ומטבע הדברים עסקה בכך התקשורת רבות.
זהר, שהיה מראשי הקונוסוליה הישראלית בארה"ב, שהכינה, תיאמה וליוותה את הביקור, עמד בקשר עם הרבי גם מעבר לביקור זה של הנשיא, כמי שאחראי על הזרוע המקשרת בין ארה"ב לישראל, בשגרירות בניו יורק.
הרבי הביע כידוע את דעתו לא פעם בנושאים העומדים על הפרק בארץ ישראל, דברים שזכו לפרסום נרחב, ואף פעל לא פעם, בגלוי ומאחורי הקלעים, בענינים הנוגעים לארץ ישראל ולתושביה. הקשרים שנקשרו בין חברי המזכירות לאנשי הקונוסוליה, סייעו רבות לעניני חב"ד בכל התחומים, כפי שעולה גם מדבריו של מר חיים זהר.
דיונים בקונסוליה: להביא את הנשיא?
"זכיתי לעמוד בקשר הדוק עם הרבי ועם חצר הרבי. בשנים 62' עד 68' שירתתי כקונסול ישראל בניו יורק, ועמדתי בקשר בין היתר עם מזכירי הרבי הרב חדקוב, הרב מינדל והרב גרונר.
זכיתי להיות המארגן של פגישת הנשיא שז"ר עם הרבי, התיאור המלא נמצא בספר "נשיא וחסיד". הייתי נוכח בתחילת הפגישה שארכה חצי שעה. הפגישה עצמה התקיימה במוצאי שבת, וביום שני בבוקר כשהגעתי למשרדי ראיתי על השולחן מכתב מהרבי, חתום על ידו, ובו הוא מודה לי על ארגון הפגישה החשובה שעלתה כל כך יפה. גם כשהנשיא חזר ארצה הוא שלח לי מכתב תודה, הייתי צמוד אליו כל תקופת ביקורו בארה"ב.
הקלטה נדירה
לפני כמה שנים התפרסמה כתבה נדירה ומרתקת של כתבת חדשות שנכנסה להיכל קודשו של הרבי, ומגישה בשפה קולחת ומרגשת סקירה על הביקור ההיסטורי בתאריך ב' שבט ה'תשל"ג, כל זאת בשפה העברית, כשבמרכז הקלטות ברורות מקולותיהם של הנשיא מר זלמן שז"ר והרבי, ותרגום תוכן השיחה לעברית ע"י הרב החסיד אברהם יצחק שם-טוב שהואיל להקדיש כמה דקות ב"חדר המזכירות" (ניתן לשמעו את הטלפון המיתולוגי מצלצל ברקע) לעזור בתרגום דברי קודשו של הרבי.
בביקורו זה נמשכה היחידות עם הרבי למשך כחמש שעות (!). בין הדברים העיר מר שזר אודות מזג האוויר הקר בחוץ, והרבי הגיב: "לשם כך נשלחו היהודים לעולם – על מנת לחממו".
|
|
מכתב מרגש
בקשר ליום הולדתו השבוע, אנו מפרסמים מכתב נדיר שכתב הרבי אל הגב' שולמית כצנלסון בתחילת חודש כסלו תשל"ה (נובמבר 1974). הגב' כצנלסון, אחייניתו של נשיא מדינת ישראל מר זלמן שזר ז"ל, שלחה אל הרבי את רישומיה משעותיו האחרונות של דודה בעלמא דין.
במכתב משתמש הרבי בביטויים נדירים ומאלפים כלפי אישיותו של מר שזר, כדרכו בכל המכתבים והאגרות שנשלחו אליו או אודותיו:
|
ב"ה, ד' כסלו, ה'תשל"ה ברוקלין, נ.י. מרת שולמית תחי' [כצנלסון] הנני בזה להביע תודה נפשית ולבבית על שלחה לי רשומי' על דבר שעות האחרונות של דודה, ידידנו מר שזר ז"ל, ועוד להוסיף, ובהקדמה שאף שאין מדרכי כלל לדבר שלא בשבחם של בני ישראל, מי שהם ואיך שהם, אתאפק לא אוכל מלהביע צערי, אשר דוקא בחדשים האחרונים מחייו, כמה מאלה אשר בטח בהם ותקותו חזקה היתה אשר כמים הפנים לפנים כן יהי' הרגש שלהם אליו כמו הרגש שרחש הוא אליהם, הזניחו אותו, ולא עוד אלא שאיכזבו אותו בכמה וכמה שטחים וענינים שהיו נוגעים לו ביותר וביותר, בודאי שגם לה ידועים הדברים ואולי עוד יותר מאשר כאן, כיון שנמצאה על אתר וקרובה אליו. והאמור אינו בא אלא בתור הקדמה ומאמר מוסגר שבמצב כזה במיוחד מה יקר לו לאדם כל הבעת רגש וכל ענין של לבביות כנה ואמתית. לאידך גיסא, כיון שנצחיות הנפש יסוד הוא לא רק באמונת עם בני ישראל, אלא הוא ענין המובן גם בשכל הפשוט – שהרי אין כל יסוד וסברה לומר שקיום הנפש יכול להסתכן או להיבטל על ידי מחלה בבשר גידים ועצמות, אלא שלאחרי הפירוד שבין הנפש והגוף בטלים גם הכבלים וההגבלות של הגוף שהגבילו ג"כ את הנפש והתופעות שלה והרגשות שלה וכו' – הרי גם עתה בתוקפה עומדת הכרת תודה שלו לכל אלו שגמלו עמו חסד בכלל, וחסד של אמת – היינו שלא על מנת לקבל פרס – במיוחד. והרי זה גם כן מביא קצת סיפוק נפש והרגעה מהצער על שהי' במדה חשובה בודד וגלמוד דוקא בימיו האחרונים וברגעיו האחרונים שכל כך השתוקק אז להוספה במדת הלבביות וחמימות שבסביבתו, ובלשונו הוא: אור וחום חסידותיים – חסידישע הא?רציקייט, ובודאי ידוע לה אשר דודה (תבדל לחיים טובים) לא הי' אצלו כל ספק כלל באמתיות הסיסמה של תורת החסידות, שמטרתה היא להיות לא נחלת חוג מסויים של עמנו בני ישראל, אפילו לא של חוג רחב ביותר, רובא דרובא דרובא של עמנו, כי אם להיעשות אורח חיים ורוח החיים של כל אחד ואחת מעמנו מבלי יותר מן הכלל [אלא שיש מי שזכה והי' זה חלקו ונחלתו בתור מורשת אבות, ויש כאלו שרכשו זה על ידי לימודים ועמלם ויגיעתם בעבודת עצמם]. בתודה עוד הפעם על גודל הנחת רוח בקראי את מכתבה בתיאור האמור – ויהי רצון אשר תמיד כל הימים הרי דוקא במאורעות של שמחה תשפיע בסביבתה לבביות וקירוב לבבות ומתוך חיות ואור נפשיים – ובברכה לבשורות טובות. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
