בית חב"ד הולילנד

מיכאל אבי יונה 2/4

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

קודם אמונה; אחר כך שכל

אני מקווה שתנצל את הכוחות שלך במידה מלאה, ברוח של הקהל... תוך הדגשה על "כל דברי התורה הזאת", ללא הבחנה בין מה-שמכונה מצוות 'הגיוניות' למה-שמכונה "חוקים" • הרבי כותב

ב"ה כ"ו תשרי, תשל"ד

ד"ר…
מאזני חמד

שלום וברכה:

חלף זמן מה מאז שקיבלתי ממך מכתב. אני מקווה שהתגברת על הבעיות הבלתי-נמנעות הראשוניות בנוגע לעלייה, ושעתה התיישבת באופן משביע רצון בכל הבחינות, ולא פחות מזה, מבחינת "עלייה" ברוחניות, לארץ שמוכרת בכל העולם בתור "ארץ הקודש", ובלשון התורה: "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים עקב יא, יב).

מאחר שאנו עומדים עתה קרוב לסיומו של החודש הכללי של כל השנה כולה, אני מנצל הזדמנות זאת לשלוח לך את המצורף בזה, ואני בטוח שתמצא בזה עניין.

אני חייב לך תשובה על מכתבך מהזמן שקדם לעזיבתך, בו אתה כותב על נושא המדע לעומת הדת, ואתה מביע בו, בתוך שאר הדברים, את הספקות שלך בנוגע לשאלה האם הדת שוללת באופן כללי את המדע.

אתה צודק שזאת לא השקפת התורה, כפי שדיברתי על כך במקום אחר באריכות מסויימת. הצבעתי על כך שההיפך הוא הנכון: המדע נהנה ממעמד של תוקף גדול יותר בתורה מכפי שהוא תובע לעצמו על-פי השקפתו בהווה. כפי שקבעתי במכתב אליו אתה מתייחס, המדע יכול לדבר רק במונחים של סבירות, תלוי בידע המדעי כפי שהוא כיום, ובהגבלות אחרות, כפי שאתה יודע היטב; בעוד שהתורה, תורת אמת, מכריזה שההלכה היא דבר השם, בורא העולם ומנהיגו, ומכריזה על כך באופן חד-משמעי, וההלכה קובעת שפיקוח-נפש דוחה שבת ויום-כיפור, והגורם הקובע בזה היא דעתו של רופא ולא אדם מן השורה.

גישה זאת כלפי המדע מודגשת עוד יותר על-ידי בעל התניא (סוף פרק ח'), שם הוא מדבר על חכמות האומות כמי שמועילות עד כדי כך שהן יכולות לתרום לעבודת ה' ולתורתו. אין זה עומד בסתירה לקביעה שלו שם לפני זה עד כמה אדם צריך להיזהר מפני המדע כאשר תנאי זה חסר. משום שהדבר המהותי במקרה זה היא הגישה הבסיסית כלפי חקירה מדעית, האם היא באה מנקודת מבט של אדם שהוא קודם כל מאמין, וגם מכיר בכך שהתורה דורשת מכל אחד, ובייחוד מהיהודי, לנצל את הכוחות שלו, ובמיוחד את הכוח הכי עליון שהוא כוח השכל והמחקר השכלי, ויחד עם זאת לא לשכוח אף פעם את העובדה שגם הוא רק אנושי, ומכאן שהוא כוח מוגבל ולא כוח שאינו טועה לעולם, וכתוצאה מכך צריכים להשתמש בו רק במסגרת התחום של האמונה; או – שהגישה כלפי המדע היא כמו של "המדע של הגויים" שטוענת שהמדע הוא המלה "האחרונה", ונותנת לו סמכות רק על-פי העמדה והמסקנות הנוכחיים שלו. הגישה האחרונה היא זאת של הפילוסופיה של אלה שמכריזים "כוחי ועוצם ידי", רק בדרגה יותר מתוחכמת.

חשיבותה של ההבחנה הזו מודגשת באופן מופגן על-ידי חז"ל באמצעות הכלל שאפילו הגישה כלפי התורה חייבת להיות על היסוד של 'נעשה' קודם ל'נשמע' (שבת פח, סוף עמוד א', עיין שם), המצביעה על כך שאם אדם הופך את הסדר – אפילו בלימוד התורה – זה ידרדר אותו ויוביל אותו לרעיונות מסולפים, וכראיה לכך הם מצטטים את הפסוק (משלי יא, ג) – "תומת ישרים תנחם, וסלף בוגדים ישדם".

ואם זה כך ביחס ללימוד התורה, על-אחת-כמה-וכמה שזה כך בנוגע ללימודי חול, זאת אומרת: המדע.

ואסיים מכתב זה בנושא שהזמן גרמא. לאחר שחגגנו זה עתה את סוכות, אשר השנה הזכיר את מצות הקהל, שמעורבים בה כל בני עמנו, האנשים והנשים והטף, ומכיוון שבאופן רוחני, אם לא במעשה בפועל, כל המצוות שהיו בזמן הבית קיימות גם עתה,

אני מקווה שתנצל את הכוחות שלך במידה מלאה, ברוח של הקהל: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים, וילך לא, יב), תוך הדגשה על "כל דברי התורה הזאת", ללא הבחנה בין מה-שמכונה מצוות 'הגיוניות' למה-שמכונה "חוקים".

באיחולים לבביים לך ולמשפחתך
להסתדרות טובה בגשמיות וברוחניות גם יחד
ולגדל כל ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה
ולמעשים טובים מתוך הרחבה.

 

 

 

בכבוד ובברכה,

[חתימת יד קודשו של הרבי]

מערכת האתר

השאירו תגובה