שתים עשרה אבני החושן שעליהן שמות השבטים ושמות האבות, אשר הכילו את כל אותיות ה – א"ב. באמצעותן היו מלכים ומנהיגים בישראל שואלים בעניני כלל ישראל ונענו מן השמים באורים ותומים.
הסבר: נאמר בתורה: 'ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן בבואו לשרת לפני ה'[.
'האורים והתומים' היה חלק נוסף בחושן, שהיה מונח בין קפלי החושן, ובו נכתב שם המפורש. לדיעה אחרת האורים והתומים היו אבני החושן עצמן עם השמות הכתובים עליהן.
ונקראו 'אורים ותומים': 'אורים – שמאירין את דבריהם', כלומר, מפרשים את הדבר הסתום. 'תומים – שמשלימין את דבריהן', כלומר, מה שיאמרו – כך יתקיים!
כיצד היו שואלים באורים ותומים?
כאשר מינו את יהושע למנהיג נאמר: 'ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה'.
הרי, שמצוה היא לשאול באורים ותומים בעת הצורך.
השאלה באורים ותומים תהיה בתנאים הבאים:
באופן ברור, באופן המחייב תשובה חיובית או שלילית, כגון: אעלה למלחמה או לא אעלה?
כדרך אדם המתפלל, לא בקול רם ולא בהרהור הלב.
אין שואלים שני דברים בבת אחת, ואם שאל – משיבין לו על הראשון בלבד
נציין כי השאלה אינה אלא על ידי מלך או בית הדין או כל מי שהציבור צריך לו. אין שואלים אלא לכהן גדול, כשהוא לבוש בשמונה בגדים. וכל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ואין שכינה שורה עליו – אין נשאלין בו.
השאלות הנשאלות – עצות בעניני הכלל, גילוי נסתרות, ובאשר לעתיד לקרות, אך אין שואלים בענייני הלכה, כגון דיני ממונות ודיני איסור וה
