כנראה שכולם צריכים להגיש דו"ח שנתי. הדו"ח המונח לפנינו בפרשת פקודי הוא אחד הדו"חות המפורטים ביותר, המוגש על-ידי משה רבינו. משה מוסר דו"ח מפורט מכל הכסף, הזהב, הנחושת ויתר הפריטים שנתרמו לצורך עשיית המשכן. מה נעשה עם כל שקל ושקל, מה בנו בעזרת הקרשים, למה שימשו הצמר, הפשתן ויתר הפריטים שנודבו לצורך המשכן.
למרות שמשה רבנו הינו האדם המוסמך ביותר על כל בני ישראל בכל הדורות, עד שהקדוש ברוך הוא מעיד עליו "בכל ביתי נאמן הוא". אם אצל בורא עולם הוא נאמן, על אחת כמה וכמה אצלנו. למרות זאת טורח משה להגיש דין וחשבון מה נעשה עם כל אחד מהשקלים שנתרמו לצורך המשכן.
דבר זה צריך ללמד את הבאים במגע עם כספי ציבור. למרות שאף אחד לא חושד שמשהו לא כשורה, וכולם בטוחים שאלו אנשים נאמנים, עם כל זאת "הכסף אוהב חשבון", יש לתת חשבון מדויק (בלי לעגל פינות) מכל כסף שנכנס לקופה ויצא ממנה.
בתחילת הפרשה, וכהקדמה לדו"ח, אומר הכתוב: "אלה פקודי המשכן, משכן העדות". התורה, אומרת לנו מילים כפולות "משכן", "משכן". מסביר זאת רש"י,
זהו רמז למקדש שהתמשכן פעמיים. בתי המקדש הראשון והשני נחרבו – בעוונותיהם של ישראל.
אם נשים לב, נאמר לנו שהמקדש (לא המשכן) התמשכן (מלשון משכון) פעמיים. מכך נוכל להבין שני דברים, האחד: המשכן שעשה משה מעולם לא נחרב, לא שלטו בו אויבים, אלא הוא נגנז עם בניית בית המקדש. לא רק שהמשכן עצמו נגנז, אלא גם כל הכלים שנעשו על ידי משה ועושי המלאכה המוזכרים בפרשה נגנזו ולא נלקחו בשבי!
דבר נוסף שצריך לשים לב אליו הוא שבית המקדש אמנם נחרב אך הוא מוזכר כאן שהוא "התמשכן" הוא נלקח רק כמשכון. המשכון אמנם אינו נמצא אצל בעליו, אך הוא קיים אצל המחזיק בו.
בית המקדש, נלקח מאיתנו כמשכון! זאת אומרת שהוא קיים, אמנם איננו רואים אותו פיזית, אך הקדוש ברוך הוא שלקח אותו מאיתנו, אצלו הוא קיים ומוכן למעלה, ברגע שנזכה, בית המקדש יירד משמים ויבנה במקומו בירושלים, כפי שאנו מזכירים מידי יום בתפילת שחרית "מקדש ה’ כוננו ידיך, יהיה זה בית שהוא מעשה ידיו של ה’. וכאשר הבונה (הקדוש ברוך הוא) הוא ניצחי הרי גם בית המקדש יהיה בית ניצחי שלעולם כבר לא יחרב.
יהי רצון שעוד בימים אלו נזכה לבואו של משיח צדקנו, לבניין בית המקדש ולהקרבת הקרבנות בתוכו.
הרב ברוך וילהלם הוא רב קהילת חב"ד נהריה.
