בית חב"ד הולילנד

מיכאל אבי יונה 2/4

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

דמוקרטיה ויהדות

הרבה קודם שמדינות העולם עברו להתנהל בשיטה הדמוקרטית נהגו קהילות יהודיות, שחייהן הושתתו על יסודי התורה והמצוות, לקיים בחירות דמוקרטיות ל'ועד הקהל' או ל'שבעה טובי העיר'

 

חוסר יציבותה של המערכת הפוליטית בישראל והתנודות של אישים ומפלגות ימינה ושמאלה על-פי כיוון הרוח הנושבת באותו רגע – המאיסו על הציבור את הדמוקרטיה. אנשי-ציבור שונים כבר מודיעים שהפעם אין בכוונתם להצביע. מי שבכל-זאת יגיעו לקלפיות, יעשו זאת באין-ברירה, בבחינת הרע במיעוטו.
 
חסרונותיה של השיטה הדמוקרטית ידועים ומוכרים מכבר. על כך נאמר הפתגם: "הדמוקרטיה היא שיטת משטר גרועה מאוד, אבל היא טובה לאין-ערוך מחלופותיה". אלא שהסתאבותה של המערכת הדמוקרטית אצלנו מתחילה להעמיד גם קביעה זו בסימן-שאלה.
 
גם זו דמוקרטיה
 
יש מנסים להשריש דעה, שהדמוקרטיה אינה עולה בקנה אחד עם תפיסת התורה, אך לטענה זו אין שחר. הרבה קודם שמדינות העולם עברו להתנהל בשיטה הדמוקרטית נהגו קהילות יהודיות, שחייהן הושתתו על יסודי התורה והמצוות, לקיים בחירות דמוקרטיות ל'ועד הקהל' או ל'שבעה טובי העיר', הגופים שהנהיגו את הקהילה. איש לא חשב שיש סתירה כלשהי בין בחירה דמוקרטית של נציגי הציבור לבין ערכי התורה.
הנכון הוא, שלו הייתה המדינה מתנהלת על-פי התורה (דבר שיכול לקרות למעשה רק אם רוב אזרחיה רוצים בכך – עיקרון דמוקרטי מובהק), הייתה התורה נקבעת כחוקת המדינה. גם במדינות שהן סמל הדמוקרטיה יש חוקה יסודית שאינה עומדת למבחן הדמוקרטיה. החוקה הזאת מייצגת את הערכים הבסיסיים שהם מחוץ למשחק, ואותם חייבות לקבל כל המפלגות. זו בפירוש הגבלה של הדמוקרטיה, אבל עובדה זו אינה הופכת את המדינות הללו לבלתי-נאורות. להפך, החוקה מגינה על הערכים החשובים והנעלים של החברה מפני סכנותיה האפשריות של הדמוקרטיה.
 
לנו, היהודים, יש חוקה, המייצגת את ערכי-היסוד שלנו. זו התורה. היא מגדירה את מושגי הטוב והרע, המותר והאסור, הצדק והיושר. לו כל אזרחי המדינה היו יהודים שומרי תורה ומצוות, ברור שהתורה ועקרונותיה היו מתקבלים כחוקה יסודית המובנת מאליה, ועדיין היה נשאר מרחב גדול דיו למשחק הדמוקרטי. במציאות כזאת לא היו המפלגות מתקוטטות ביניהן בשאלה אם מותר לפתוח קניונים בשבתות, אבל היו מעמידות לבחירה אלפי שאלות אחרות בתחומי הביטחון, הכלכלה, החברה וכדומה.
 
העובדה שמפלגות דתיות וחרדיות נוהגות להעביר רבות מההחלטות החשובות להכרעת הרבנים וגדולי התורה, אף היא דמוקרטית לחלוטין. יש ציבור שבוחר לקבל את ההחלטות החשובות במרכז מפלגה, ויש ציבור המעדיף כי ההחלטות הללו יתקבלו על-ידי סמכויות רוחניות שהציבור הזה נותן בהן אמון. תודו, שכאשר רואים כיצד מתקבלות החלטות גורליות בוועידת מפלגה, על-ידי גושי אדם מזיעים ומצעקים, קצת קשה לטעון שזו דרך עדיפה מהתייעצות שקטה של חבורת אנשים חכמים ועתירי-ניסיון.
 
היכונו לשיטה החדשה
 
ייתכן שבמציאות הקיימת אין חלופה טובה מן השיטה הדמוקרטית, אבל אין להתעלם ממגרעותיה הגדולות. עובדה היא שאנשים טובים ומוכשרים מדירים את רגליהם מהעשייה הפוליטית, בשל הסתאבותה. זו שיטה שנותנת עדיפות לשטחיות, לציניות, ליכולת להחליף עמדות והשקפות במהירות שזיקית מחליפה את צבעיה. זו שיטה שמניחה כי הציבור הוא 'עולם-גולם', בעל זיכרון קצר, שאפשר לשטות בו על-ידי ססמאות ריקות מתוכן. אולי אם הציבור יוכיח לנבחריו שאין הוא כזה, תשתנה גם התנהגותם.
 
זה מה שיש בינתיים, אלא שלא לאורך ימים. בקרוב נעבור לשיטת משטר אחרת, טובה לאין-ערוך. שיטה שמבטיחה את התנהלותו התקינה של העולם, ורתימת כל היכולות האנושיות והמשאבים הציבוריים לטובת הציבור וליישום הערכים האמיתיים. לשיטה הזאת קוראים – משיח. ואנחנו מצפים.

מערכת האתר

השאירו תגובה