ביום שישי הקרוב, י' בשבט, יציינו רבבות חסידי חב"ד את עלותו של הרבי מליובאוויטש על כס המנהיגות. ביום זה לפני 65 שנים הסתלק (נפטר) חמיו, כבוד קדושת האדמו"ר רבי יוסף-יצחק, ותפקיד הנשיאות עבר אל החתן, הרבי השביעי מליובאוויטש.
לפני הרבי עמדה משימת שיקום לא פשוטה. תנועת חב"ד, שערשה ברוסיה, ברית-המועצות של אותן שנים, מנתה אז קומץ של מאות חסידים ששרדו את עולו של מגף הקומוניזם הנורא. השואה האיומה שאירעה שנים ספורות קודם לכן נתנה גם היא את אותותיה בקהילת חב"ד וצימקה אותה, ושבר על שבר הוסיפה הסתלקות חמיו הנערץ, מנהיג ללא חת שניהל מאבק איתנים נגד משטר הדיכוי הסובייטי.
אישיותו של הרבי החדש הייתה חידה לרובם ככולם של החסידים, משום שהרבי כלכל עד אז את אורחות-חייו בצניעות מופלגת ורק מעטים התוודעו למידותיו התרומיות ולגאונותו המדהימה בכל מכמני התורה. לא פלא שרבים דאגו לאן מועדות פניה של החסידות המפוארת.
אולם עד מהרה השתנתה התחושה הזו. כבר מהלכיו הראשונים של הרבי בתפקידו הצביעו על מפנה לא שגרתי שמתכוון הרבי לחולל במעמדה של החסידות, ויותר נכון – במעמדה של היהדות כולה.
■ ■ ■
את מנהיגותו של הרבי ניתן להגדיר בביטוי שהוא עצמו טבע. היה זה לחסיד שתאב בשעה לא שגרתית מענה מהיר לבעיה, ולשם כך תחב את מכתבו אל חדרו של הרבי מבעד לחריץ שבין הדלת למפתנה. לאחר מכן, נקפו לבו של החסיד על שהטריח את הרבי להתכופף אל הרצפה ולהרים את המכתב, והוא ביקש – במכתב נוסף – את סליחת הרבי. תוכנה של תשובת הרבי אליו הייתה: תנוח דעתך. הלוא זהו כל ענייני – להרים ולהעלות.
זוהי אפוא מהות תפקידו של הרבי: לרומם את החסידים ולהפיח בהם חיים חדשים. להכניס רוח רעננה בכל עולם היהדות, שבאותן שנים היה ירוד מאוד, ולהעלות אותו לפסגות לא מוכרות.
לשם כך פיתח הרבי את מפעל השליחות העולמי. כבר בעת שהיו חסידיו מתי מעט, החל לפזר אותם בנקודות שונות בעולם במטרה שיהוו מגדלור סביבתי שיעורר יהודים תועים לשוב אל חיק אמונתם. עם השנים, הלכה והצטופפה רשת השלוחים ונכון להיום היא מכסה כל מקום בגלובוס שיש בו נוכחות יהודית.
ההצלחה המרשימה של הרבי כמוה כמנגינה שאי-אפשר להפסיק. בתוך שנות דור הפכה חסידות חב"ד לתנועה חובקת עולם עם רבבות חסידים. שלא לדבר על המהפך האדיר שחולל הרבי במעמדה של היהדות והכפיל עשרות מונים את רמת המודעות והזיקה בכל תפוצות ישראל לתורה ולמצוות. בזכות הרבי, הפכו – וממשיכים להפוך – מיליוני יהודים לגאים ביהדותם. הם נענים כיום לקיים מצווה אפילו בטבורו של רחוב הומה גויים – תופעה שהייתה בלתי נתפסת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה.
הוא אשר אמר הרבי: להרים ולהעלות. מילים שהגשימו את עצמן במידה שאין לה אח ורע.
■ ■ ■
חז"ל המשילו את עם ישראל לגוף אנושי ואמרו כי הדור שלפני בוא הגאולה יהיה בבחינת עקב – 'עקבתא דמשיחא'. החלק הכי נמוך בגוף ועם הכי פחות תחושה. בדור העקב הזה שתל הקדוש-ברוך-הוא את אישיותו הכבירה של הרבי, כדי שירומם את העקב ויביא אותו לחוש את החיים האמיתיים ולהתחבר אליהם.
כשם שבגוף האנושי, העקב הוא זה שמצעיד את כל הגוף – כך גם בגוף של כלל ישראל, מביאה התרוממות העקב להתרוממות כל הדורות כולם אל פסגת כל המאוויים. אל התממשות נבואתו של הרבי כי "הנה זה משיח בא" – תכף ומיד ממש.
