שאיפתו של כל בעל אוהב הוא, שאשתו תהייה שמחה. אך מה גורם לאישה להיות שמחה? מה יביא את אשתך להיות מאושרת? ומה גורם לכך שאתה מתאמץ ומשתדל, ובכל זאת, האושר הנכסף לא מגיע?
גבר, כך ציינו במאמר הקודם, זקוק מעל הכל, לתחושת הערכה של אשתו כלפיו. ולהבדיל, גבר שמרגיש כי אשתו מזלזלת בו, או מבקרת ללא הרף, עלול להיחלש באופן כללי, ובפרט לאבד את הכוחות והחשק להשקיע בזוגיות.
כעת, במאמר זה, הגיע העת לדבר על הצורך של האישה.
מהו הדבר שאשתך זקוקה לו יותר מכל? מהו הצורך המרכזי, שאם תעניק לה אותו באופן קבוע, תזכה לקבל אישה מאושרת ושמחה? התשובה, אני מניחה, לא תפתיע אתכם.
אשתך זקוקה מעל הכל- להרגיש, לחוות, לראות ולשמוע, שאתה באמת אוהב אותה. וכשהיא תרגיש כך, היא תעניק לך אוצרות של טוב- בחזרה. היא תהייה שמחה, שלווה ומאושרת יותר.
ולפני שאפרט קצת יותר, אתייחס קודם לכל ההתנגדויות שעלולות לצוץ למשמע המשפט הזה. טענה אחת תהייה בוודאי זו: "זה לא באמת עובד הדבר הזה! כמה שאני אוהב אותה, זה בכלל לא עוזר, ותמיד יש לה תלונות". או אמירות כאלו: "כמה שאני אעשה למענה, אשתי תמשיך ותטען שאני לא מספיק אוהב אותה..".
טענות אלו באות מתוך חוסר האמון שנוצר עם השנים. כאשר שוב ושוב ניסינו ורצינו, אך בפועל ראינו שהאישה לא מסופקת, ולא מספיק שמחה. או כשהאישה למשל, טוענת כל פעם מחדש "אתה לא אוהב אותי", למרות שבאמת עשית המון. במקומות הללו נוצר חוסר האמון לגבי הנכונות של משפט זה בכלל, ובפרט בתוך הזוגיות שלנו. "אצלנו גם זה לא יעבוד", אמר לי בעל מתוסכל.
אבל יש תשובה גם לכך. והיא מחולקת לשלוש אפשרויות. 1. האהבה שהענקת הייתה בשפה שלך, ולא שלה. כלומר, יש הרבה דרכים להביע אהבה, ייתכן שהדרכים בהם אתה השתמשת, לא היו הדרכים הטובות עבורה. 2. ייתכן שהענקת חום ואהבה אך ממקביל גם נתת הרבה ביקורת/כעס או כל רגש שלילי אחר. וכך, באופן יחסי תחושת האהבה לא הייתה מספיק מורגשת ודומיננטית 3. הענקת, השתדלת, אך לא לאורך זמן. כך שתחושה זו לא הספיקה לחדור אליה, כי לא הייתה התמדה ארוכה דיה.
ועוד טענה מרכזית, שחשוב לתת לה מקום, לפני החלק המעשי. "אני רוצה שאשתי תהייה עצמאית, לא תהייה תלויה בי. שתצא עם חברות, ולא תצטרך אותי כל הזמן. שלא תהייה תלויה באהבה שלי, ולא תיעלב מכל מילה שאני אומר, יאללה שתבנה לעצמה בטחון עצמי בלי קשר אלי". אמירה זו אני שומעת לעיתים קרובות, בסגנונות אישיים ושונים.
אקדים ואציין, שאני בהחלט מבינה את התחושה המתוארת, ואת העובדה שהצורך של האישה בקרבת בעלה (באופן לא מאוזן) עלול ליצור לעיתים תחושת "מחנק" ועומס נפשי. בתוך כך, התשובה הפשוטה לטענה זו נמצאת בתחילת ספר בראשית, בקללת האישה בחטא האדם הראשון: "ואל אישך תשוקתך". התשוקה של האישה (באופן טבעי ונורמלי), הינה לבעל שלה. לאהבה שלו. ליחס שלו. לרגישות שלו. אישה זקוקה לבעלה. נקודה.
וכמה שזה דורש מכם לפעמים (וזה דורש…), כמה זה יכול להיות מעיק ומציק, זהו טבעה של האישה.
אבל. יש לי גם משהו מעודד לכתוב לכם. תקשיבו טוב- אם אתם רוצים שאישה שלכם תיתן לכם קצת יותר מרחב, שלא תפגע מכל דבר, ושתפסיק להיות זקוקה לכם בכל רגע… זה יכול לקרות, לרוב, על ידי דבר אחד בלבד.
תעניקו לה אהבה. הרבה אהבה.
תעניקו באופן כזה, שהיא תרגיש את זה, ותאמין לכם באמת. ברגע שהיא תאמין לכך- היא תוכל לשחרר. היא תפסיק להיפגע מכל דבר, כי זה ייפול על "קרקע" מלאה. על תחושת בטחון. היא תוכל להבין בקלות רבה יותר שזה לא בכוונה, או שלא רצית לפגוע. ככל שתחושת האהבה תהייה מורגשת בבית, כך ברמה המעשית אשתך תוכל להרפות יותר ממך, והיא תצליח למלא את עצמה על ידי דברים אחרים.
ולהפך, ככל שיחסר לה תחושת החום והאהבה ממך- היא "תדבק" אליך יותר. וכאשר צורך זה יבוא על סיפוקו, היא תוכל ואף תרצה להתמלא גם במקומות נוספים.
ולאחר כל אלו, אני חוזרת לאחת הבעיות שכתבתי בתחילה. איך מביעים אהבה? כיצד אפשר לגרום לאישה לחוש אהובה? "מבחינתי להביע אהבה זה לקנות לה פרחים בשבת, אבל מבחינתה זה לא נחשב…". איך מצליחים לגרום לאישה להאמין שאני באמת אוהב אותה? מה הדרך המעשית לגרום לה להאמין לאהבה שלי ולחוש מחוזרת ומאושרת?
ולפני העצות והתובנות שלי- אבקש מכם לעצור לרגע ולחשוב על האישה שלכם. הרי אתם מכירים כבר כמה שנים, וסביר להניח, שאם תתבוננו לעומק ובנחת, התשובות יתגלו בתוככם. מהו הדבר שהכי משמח את האישה שלך? מה מעניק לה הרגשה טובה? מהו הדבר שגורם לה להרגיש אהובה ומחוזרת על ידך? מהו הדבר או המעשה שמעניק לה הרגשה שבאמת אכפת לך ממנה? אין לי ספק שתוכלו למצוא מגוון של תשובות אצלכם.
ובכל זאת, למי קצת קשה, ובעיקר למי שאינו מוצא את הדרך המעשית לעשות זאת, הכנתי לכם גם הפעם, מדריך מעשי- איך לעשות זאת בפועל. כיצד לגרום לאשתי להרגיש אהובה? מהם הכלים המעשיים לחזק את ביטויי האהבה, ולגרום אישה שלי להיות מאושרת?
לקבלת המדריך המעשי המלא לחצו כאן.
ומעבר לכך חשוב שנזכור, כי המדריך אינו הפתרון… הפתרון הוא המוכנות שלכם ליישם ולעשות.
כל הכבוד לכם על הרצון, ובהצלחה!
אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית, מרצה ומנחת קבוצות. מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים"
