את השאלה שבכותרת אני שומע פעמים רבות מאנשים שנמצאים בתהליך אימון, רוצים לנוע קדימה ולהגיע למחוזות טובים יותר, לחיות חיים מפויסים יותר עם עצמם, להשיג פרנסה מכובדת יותר, לשדרג את הזוגיות שלהם, להגיע למקומות שתמיד חלמו עליהם, אבל זה מגיע רק באמצעות עבודה אישית מייגעת.
בדרך כלל אני מחייך ושואל אותם:
כמה זמן לוקח לבנות בניין? חודשים ארוכים, ויותר. פועלים ואנשי מקצוע רבים מקדישים את מיטב מרצם, כוחם וכישרונותיהם כדי לבנות בניין ולהעמידו על תילו עד שהם זוכים לראות את המוגמר.
כמה זמן לוקח להרוס בניין? יום אחד. מספיק פועל טרקטור אחד כדי למחות בניין שלם מעל פני האדמה.
זה באמת לא 'פייר'…
שותפים נאמנים
השנה החדשה יצאה לדרך, בתקווה שהחלה ברגל ימין. אנו עדיין חיים את "ריח הניילון החדש" של בריאת העולם, "אשר ברא אלוקים לעשות". המילה "לעשות" טומנת בחובה תובנה חדשה – העולם אינו מושלם. למה? ככה ה' ברא אותו. הוא הותיר לנו מקום לבנות, לעשות ולפתח. זה החלק והשותפות שהשאיר לנו בבניית העולם שלו. מסתבר שדווקא כך "וירא אלוקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד".
כוח ההתנגדות הוא הכוח שמפתח את השרירים ואת היכולות שבאדם. הירידה היא זו שגורמת לעליה גבוהה יותר. אלו אמירות שכל אחד מכיר בוודאי. ומאבי ז"ל שמעתי, כי כשהכול הולך מהר וחלק מידי, סימן שאתה בירידה. כי כשנמצאים בעליה, הכול קשה יותר, מייגע ודורש כוחות. זה חלק ממחיר של עליה ובניה.
"הוראות ההפעלה" של העולם קובעות כי דווקא הקושי הגורם לאדם להתמודד ולהתעקש על הדברים שהוא מבקש להשיג, הוא זה שמוציא ממנו את הכוחות החזקים הטמונים בו ומביא אותו להישגים של ממש. יותר מכך: הקושי והעמל, מסתבר, הופכים להיות לטובתנו.
כאן, בשלב הזה של הקושי, ניצב האדם ושואל את עצמו האם אני מוכן ורוצה להתמודד ולהשקיע את הכוחות או לא? זו שאלת השאלות שמוליכה את האדם ימינה או שמאלה. תלוי בבחירתו.
אנשים רבים בוחרים להישאר ב"איזור הנוחות" שלהם, ולהתמודד עם המוכר והידוע להם מזה שנים רבות. למעשה, אין זו התמודדות אמתית, אלא דשדוש. אפשר להבין אותם, קשה להם להתאמץ ולהתייגע, אבל אין ספק שחוסר ההתמודדות לא תצמיח או תקדם אותם לשום מקום אמיתי בחייהם.
יש אנשים שבוחרים "להפשיל שרוולים" ולצאת מאזור הנוחות ולהתמודד. הם יודעים שבהמשך הדרך צפויה להם הצלחה. עצם ההתנתקות והיציאה להתמודדות מעניקים לאדם כוחות עצומים ואף מרוממים אותו.
מניסיון שלי בתחום האימון, רוב מכריע של בני האדם שקיבלו החלטה אמיצה להיות שותפים של הקב"ה בבניית העולם על ידי השקעה ועמל, לא בלי חשש, הגיעו לפסגות חדשות בחייהם האישיים, הרגשיים, הזוגיים והכלכליים שלהם.
העמל הוא חלק מהעניין
אם נביט ימינה או שמאלה, אין אדם שהצליח בחייו, בכל תחום, ללא שהתייגע על כך. גם עשירים מופלגים סיכנו את כספם והעזו. גם זוגות שיש להם זוגיות טובה, השקיע בכך, ואין זו רק מתנה משמים. אין מתנות חינם.
בשיחות רבות של הרבי בפרשיות אלו של 'בראשית' ו'נח', מפציר הרבי שוב ושוב להיות שותפים של הקב"ה במעשה בריאה ובתיקון העולם, ולא לקבל את העולם כמו שהוא. הרבי מתווה את הקושי בדרך להצלחה, בכך שזה חלק מתהליך העליה. רק כך אדם מגלה בעצמו כוחות אדירים שטרם הגיעו לידי מימוש.
קשה? כדאי לזכור שזה בדיוק חלק מהעניין. אפשר לקחת זאת גם כאתגר חווייתי. אבל בסופו של דבר מובטח השכר – 'לגעת' ולממש את החלומות שביקשנו לממש, כל אחד בתחום שלו.
שנזכה להיות שותפים נאמנים.
מנחם זיגלבוים הוא סופר, מאמן אישי ומרצה בחוג לאימון בי.נ.ר. eimunmz@gmail.com
